תמיד נהיה עוגן זה לזה

ביום שישי, ד' תמוז, שנת חמשת אלפים שבע מאות שמונים ושלוש, שנת השבעים וחמש למניינה של מדינת ישראל, שאנו מונים כאן, בתל אביב, אנו עדים:

איך אמר החתן ________ בן ___________ לכלה ___________:
היי לי לאישה ואני אוהב ואכבד אותך כמנהג בני ישראל ברעיותיהן. והסכימה הכלה.
ואיך אמרה הכלה ___________ בת _________ לחתן ________:
היה לי לאיש ואני אוהב ואכבד אותך כמנהג בנות ישראל באישיהן. והסכים החתן.

ועל כך הוסיפו בני הזוג את המילים הבאות:
אנו מבטיחים לשמור על הערכים הבאים במערכת היחסים שלנו;
אנו מבטיחים תמיד למצוא שמחה בדברים הקטנים ולהצחיק אחד את השניה. שחוש ההומור המשותף שלנו תמיד יעודד אותנו. צחוק הוא התרופה הטובה ביותר.
אנו מבטיחים להיות תמיד פתוחים וכנים זה עם זה, גם כשזה קשה, ולהעניק אחד לשני חופש ואפשרות להיות עצמו.
אנו יודעים שאנחנו יכולים לסמוך אחד על השני לחלוטין ושתמיד נהיה עוגן זה לזה. אנו מבטיחים להיות תמיד סקרנים, להמשיך לחקור מקומות חדשים ולנסות דברים חדשים ביחד.
אנו מבטיחים לכבד תמיד זה את זה ולפתור קונפליקטים בצורה בריאה. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לא להסכים, בלי לפגוע זה בזה, ושהאהבה והחיבור בינינו תמיד יגברו על הכל.
אנו מבטיחים תמיד לתמוך זה בזה בזמנים קשים. כשאחד מאיתנו עובר תקופה קשה, השני תמיד יהיה שם כדי להציע תמיכה ועידוד.
אנו מבטיחים להיות תמיד אדיבים, חומלים ונדיבים, גם אחד כלפי השני וגם כלפי הסובבים אותנו. יש לנו אחריות להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר.

והכל שריר וקיים וחתום.
העדים והעדות: _______________________
הרבה המחתנת: _____________________
החתן: ____________________________
הכלה: ____________________________