שנגדל ונחצה את הגדרות והמכשולים יחד

[הכלה אומרת:]

"נעמיד פני יתומים, 
נחצה את הגדר, 
נשכב בעשבים הלוחשים, 
נישן ונתעורר, 
נישן ונתעורר. 
הבית צף על מים גועשים.

ואת המציאות נסגור מאחורי הדלת. 
היא מחכה כי היא נמל והיא תהום,
ומתגנבת דרך הסדקים ממילא. 
מחר נראה הכל לאור היום"
        (צרויה להב)

______[שם החתן],

יש בי תקווה שנגדל ונחצה את הגדרות והמכשולים יחד. שהמציאות תמצא את דרכה מן הסדקים אל תוך הבית שלנו. שנמשיך לנשום עמוק ביחד והנשימות העמוקות יכניסו פנימה אור לבן ויוציאו החוצה עשן שחור.
באהבת אין קץ,

_____ [חתימת  הכלה]

[החתן אומר]: 

_______ [שם הכלה],
אני רוצה לקום איתך כל יום, להתרגש שוב איתך ולצדך משירת המלאכים שבדברים כולם, זוטות כמו רגעי שיא, חיצוניים כפנימיים; רוצה לגלות איתך את עצמי ואת עצמנו, ארצות ומקומות חדשים בעולם ובלב.
אני נפעם כל פעם מכושר ההתמודדות שלך ומהנכונות שלך לא להרפות נוכח קשיים, ולא לפחד לשאת צער, כעס ופחד באותה טבעיות כמו שמחה, נחת, התרגשות ותקווה. אני לומד ממך כל הזמן ומאחל לנו שהקושי רק ילטש את אהבתנו, ושנבנה כזוג וכמשפחה.
אני אוהב את האמנית שאת, תומך בך, ומקווה לראות איתך ביחד ברכה בעמלך. אני חולק אתך אהבה עמוקה לתרבות היומיום וסקרנות נוכח העולם הזה המתהווה ומתכלה סביבנו כל רגע: קוים וחומרים, חוץ ופנים.
אני מקווה להיות לך משען בעת קושי וצרה, ולחלוק שמחה כמו צער; מקווה לגדול אתך ולעזור לך לגדול, לחיות אתך.
אוהב,
______ [חתימת החתן]