שמחה אמיתית איננה מתעלמת מהשבר

[עורכ.ת הטקס]:
הגענו לשבירת הכוס. האקט החותם את טקס הנישואין.
בדרך כלל, ברגעי השמחה הגדולים, יש בנו רצון להתעלם מהדרוש תיקון ומהשבור.
טקס הנישואין היהודי מלמד אותנו את הגדולה של שמחה אמיתית. שמחה אמיתית איננה מתעלמת מהשבר, כי אם מכילה אותו. איננה דוחקת אותו לפינה, אלא מזמנת אותו, וקוראת לתיקון.
לפיכך, אנחנו מבקשים לייחד כאן רגע, ולשיר כאן את "מזמור לדוד", לכבוד […] שאינם עימנו היום, ושכל שמחה גדולה מכווצת את הלב בחסרונם:

מִזְמוֹר לְדָוִד; ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר.
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ.
גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא-אִירָא רָע כִּי-אַתָּה עִמָּדִי
שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי
דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה.
אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל-יְמֵי חַיָּי
וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-ה' לְאֹרֶךְ יָמִים. (תהילים כג)

[חתן וכלה]:
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָים תִּשְׁכַּח יְמִינִי; תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי; אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַים עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי

[שבירת הכוס]