נודה על עצם היש

"באהבה מוצא אתה את הפרדוקס של שתי נפשות שהיו לאחת ובכל זאת נותרו שתיים"
אריך פרום

אנו עדים
כי ביום [יום ותאריך עברי], שנת השבעים ושש למניינה של מדינת ישראל שאנו מונים כאן, [מקום], אמר החתן ___ בן _____ לכלה ___ בת ____: היי לי לאישה ואוהב ואכבד אותך כמנהג בני ישראל ברעיותיהן. והסכימה הכלה ואחר השיבה לו: היה לי לאיש ואוהב ואכבד אותך כמנהג בנות ישראל באישיהן. והסכים החתן.

ועל כך הוסיפו בני הזוג:
שתלתם בנו ניגונים, הורים אהובים, וצמחו בנו דבריכם והיו למעשים, תורת חיים ודרך ארץ. אי לכך, אנו מבטיחים להקים בית ולקיים מערכת יחסים שבהם יתקיימו תורת חיים ודרך ארץ זו:

•  נודה על עצם היש, נשמח בשישנו, ועל שאינו – לא נצטער.
•  נמצא שמחה בדברים הקטנים, נחייך זה לזו ובחוש הומור נתעודד. נזכור שאין תרופה נעלה מהצחוק.
•  נהיה פתוחים וכנים, גם כשזה קשה, ונעניק אחד לשנייה חופש ואפשרות להיות עצמו.
• נקפיד לגלות סקרנות ולהתפתח יחד. נתור מקומות חדשים, נרחיב את הדעת, נחווה ונתנסה. לעיתים זה עם זה אך תמיד זה לצד זה, מתוך תמיכה, אהבה וכבוד הדדי.
• ננצור שביכולתנו וברצוננו לסמוך אחד על השנייה ולהיות עוגן זה לזו. גם בעת סערה, לא נתיר ללכת לבד, נתייצב מולה יחד, יד ביד, ראש על כתף.
• נכבד זה את זו, נהיה אדיבים וחומלים, כלפי פנים וכלפי חוץ, נפתור מחלוקות בצורה בריאה, ונקים בית המושתת על אדני ההקשבה, ההכלה, הנדיבות ועבודת המידות.
• נעשה ככל יכולתנו להקים בית מלא בשמחה וצחוק, אשר נתינה, נדיבות והכנסת אורחים ישרו בו.
• נדבוק באהבת האדם והצדק, ונחנך את ילדינו לאור "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".
• לנו האחריות להפוך את העולם למקום טוב יותר.

והכל שריר וקיים וחתום

הכלה _____________
החתן _____________
הרב המחתן _____________
העדים _____________