היא תעשה שלום בינינו

[עורכ.ת הטקס]:
נחתום את הטקס ברגע של שבירה, רגע המזכיר לכולנו, שחיים מלאים ושלמים מורכבים גם מרגעים בטוחים ומושלמים – וגם מרגעים שבירים ונפיצים, וטוב שכך. בערב היפה הזה, המלא בשמחה, בוחרים [שמות בני הזוג] לשבור את הכוס בתפילה לשלום ולאהבה, וכעדות וכהבטחה משותפת שיעמדו יציבים גם ברגעים הפחות מושלמים, ואם יעלו בדרכם, חלילה, קשיים, יאחזו זה את ידה של זו, וזו את ידו של זה,
ויתגברו עליהם יחד, באהבה.

[הכלה]:
העושָה שלום בתוכנו
היא תעשה שלום בינינו
ותנחה אותנו בדרך נכונה

[החתן]:
שלום ישרור על ביתנו
על כל ישראל,
ועל העולם כולו
ונאמר אמן!

[החתן והכלה שוברים את הכוס]