גם בשלמות של השניים פזורים תמיד שברי היומיום

[עורכ.ת הטקס]:
ורגע לפני סיום. הכוס הנשברת, סמל עתיק יומין המבקש להזכיר לנו כי גם בשלמות של השניים פזורים תמיד שברי היומיום, המבקשים את תיקונם. תהא הכוס הנשברת תחת החופה זכרון לאהובים שלא זכו לעמוד עימנו כאן, היום.
מי ייתן ויהא הרגע המאושר בו אנו שרויים כעת, מקור של צמיחה ואהבה לבית שאתם מקימים, [שמות בני הזוג].
עדות והבטחה למעשה התיקון בו אתם מתחילים עתה.

[החתן]:
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַים עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי

[החתן שובר את הכוס]