רסיסים של תקווה עמומה

חלפו שנתיים מאז טבח השבת השחורה, בה רעדו אמות הסיפים. האסון טלטל את החברה הישראלית כולה. האכזריות הבלתי נתפסת, האבדות הרבות מספור, התחושה שהבטחון הבסיסי ביותר של כולנו התערער.
לצערנו, רוחות המלחמה עדיין מנשבות, השבר לא תוקן והידיעה היחידה היא שהחיים לא יחזרו להיות כשהיו. עם זאת, אנו מציעים להתכנס לציין שעברה שנה. מחזור שלם של עונות ופריחה, של חגים וחולין. לסמן בתוך הזרם השוטף
נקודת עצירה, שממנה והלאה, לצד האבל, נחזק את העיסוק בבניה מחדש, עם ולצד השבר.

הטקס המצורף מציע התחדשות לצד הכרה שגם בחלוף שנה נוספת, הפחדים, השאלות, המחאות והמלחמה עומדים במרכז חיינו. נעזר בטקס כדי לשהות יחד ולו לרגע, לשאול שוב מה אבד, מה חשוב לזכור ומה נרצה לשנות.

הטקס בנוי מארבעה פרקים המשקפים את תהליך האבל:

• מה שהיה
• האובדן
• המעבר לזכרון
• מבט קדימה

בשולי הטקסט המרכזי תמצאו הרחבות שתפקידן להבהיר את העקרונות המנחים לבחירת החומרים ומבנה הטקס.

להורדת הטקס לחצו כאן

לאתר מכון שיטים לתכנים נוספים – לחצו כאן