גם כך הייתי על סף הקיום הדק
עכשיו (אולי שבועיים)
אני לא סופרת זמנים
שמישהו הגדיר
אוכל שהיה אמור לקיים
מחשבות שהתיישבו בדופן ההגיון
אבודה במקצב העיקש
של האין
של האין היכלות, אין קווי מתאר
שמישהו יזכיר לי את שמי
למה בוקר שוטף אותי
להתקיים
מי בכלל שואל
מי היית רגע לפני ואיך דקה
יכולה להפוך צער לצער העולם
ומבנה מפואר לאיי חורבות
מי בכלל יודע
שבניתי והתפרק , בניתי והתפרק בניתי
והתפרק
מתוך פרויקט 'קול האמהות' של מכון הרטמן ו'אמא ערה'.
כדאי להציץ גם על אלו
A ceremony for the occasion of the return of the last fallen hostage
הצעה לטקס קצר לסיום המאבק על השבת החטופות והחטופים ולהפיכת סמלי המאבק למשמרת זכרון ברוח 'והגדת לבנך ולבתך'.
שיר לשובו של רן גואילי ז"ל
חלק מהמקורות נלקחו מרשתות חברתיות, עשינו מאמץ לאתר את בעלי הזכויות ולקבל רשותם לפרסום. אם השתמשנו במקור שכתבתם, ללא רשותכם או מתן קרדיט כנדרש, אנא פנו אלינו במייל: [email protected]
אהבת את התכנים?
רוצה לשמור כדי שאפשר יהיה לחזור אליהם מכל מכשיר?
הרשמה קצרה ופשוטה - ומדור ׳אהבתי׳ ישמור את מה שבחרת כמתאים לך.
עכשיו כל מה שתסמנ.י בלב יהיה שמור
עבורך במדור ׳אהבתי׳