נר נשמה לשנה החדשה

אנחנו על סף סיומה של שנה איומה מכל איום, נוראה מכל נורא, שנה שבה איבדנו נשים ואנשים, כאלה שהכרנו, כאלה שלמדנו להכיר, ועוד רבים שעדיין לא הספקנו להכיר. שנה שבה "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ", שנה שבה נחרבו חבלי ארץ אהובים, ובתיהם של רבים רבים מאתנו נפגעו או עומדים עזובים, מחכים לבעליהם שישובו.
בשנה הזאת, מתוך הכאב והשכול, השתדלנו ללקט ולייצר חלקיקים של אור – במעשים, במחוות ובמילים – כדי לשמור על הרוח הישראלית הטובה שבעזרתה, לאט לאט, נחזור ונבנה את הארץ, את החברה, את התקווה.
נדליק נר נשמה זה לזכרם של הנרצחות והנרצחים, הנופלות והנופלים, נתבונן באורו, ונמשוך ממנו את עוצמתה של תקוות הדורות, שעוד נראה שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה.

הדלקת נר נשמה

התר לפרסום / דעאל רודריגז גארסיה

הֻתַּר לְפִרְסוּם
כִּי לִבֵּנוּ נִשְׁבַּר.
וּבַמִּסְתָּרִים
בַּחֲדָרִים רֵיקִים
רִבְבוֹת יְבָבוֹת
נֶחְנָקוֹת בְּלִי קוֹל .

הֻתַּר לְפִרְסוּם
כִּי דָּמֵנוּ הֻתַּר.
וְנִבְזַזְנוּ בָּאֲפֵלָה
מִן הַיָּקָר מִכָּל יָקָר.

כְּבָר הֻתַּר לַפִּרְסוּם
כִּי זִיווֹ הַקָּסוּם הַמַּבְהִיק
מִפְּנֵי זֶה שֶׁאָהַבְנוּ, כָּבָה.
אֲבָל תַּחַת אוֹתָהּ אֲדָמָה
כְּבָר מֵנֵץ צֶמַח עַקְשָׁן
מַשְׁרִישׁ עַד אֵין קֵץ
וְנִלְפָּת אַהֲבָה.