משלוח של חיים

ואנחנו נחיה, אני אחיה, אחיה ואוהב את החיים הללו.
אוהב אותם על כיעורם, על חוליים, על אימתם – ולא אצא מדעתי.
אני רוצה לחיות. לחיות הרבה. לחיות חיי אדם אשר מותר לו לנשום.
לחיות באור, באורם של ימיי העתידים לבוא.
(מתוך והוא האור / לאה גולדברג, עמ' 217)

***
מצורף אור של תקווה לחיים ולאהבה.
שהכאב יצורף לנחמה, ויתהפך מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב.

זהו משלוח מנות של רוח, דרכו נצליח, אולי, להתחבר יחד לסמלים, לערכים ולכוחות שטמונים בחג הפורים, ושמחוברים לזמן הזה.
נתפלל שנזכה במהרה בימינו לימים שיתהפכו לנו 'מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב' (אסתר ט, כב)