מעין קדיש

יתגדל ויתקדש שמי רבא.
טללי שמים ממלמלים את שמותיכם בארץ עטופת כאב וטרופת חורבן, באהבה רבה.
שמים של חג ותמימות יפת דרך, היו לבערת שנאה עיורת
וגבולות של אנושיות, נפרצו באבדן כל ערך.
אתם שביקשתם לכם אך חלקת אדמה ושדה קמה, פרחחי ילדים מתרוצצים בחצר חסרי דאגה
עד שקם הכורת שירה, וטבח, מותיר אחריו חותמות של אימה.
אתם שביקשתם לכם בית ועץ ורחוב חדש בלב השממה
עד לאותו יום מקולל מול שמים ריקים וזעקות הדממה.
אתן נערות החן החוגגות נערותן ונערים יפי חלום במשתה נגינתם
מול מחולות המוות של הנורא מכל, השולח ידי זדון אל תמימותם.
וימליך מלכותה ויקרב משיחה בעלמה די ברא כרעותה
יקיריכם ואוהביכם, עם שלם, עטופי אהבה וכאב, אימה ורחמים
לעולם לא ישכחו שמותיכם, כאותם פרחי כלניות אדומות – עד קץ הימים.
עכשיו אתם עוטים אור. השמים נוטים לכם חסד.
המקום הזה שלכם הממתין לגשמיו,
ימציא לכם מנוחה נכונה בין רגביו.
מי ייתן ומכל ברכותיו, תשבחותיו ושירותיו, תימצא גם לנו
פיסה קטנה של תכלת משל נחמותיו …
היו שלום אהובים יקרים, עשו שלום במרומיו.