מגיד להגדה של פסח

וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח…
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ וּלְבִתְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם, בַּעֲבוּר מַנְהִיגוּתָן שֶׁל מִרְיָם וּבַת פַּרְעֹה (על פי שמות יג, ח)
״וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ״ (שמות ב, ד)׃

וַתֵּתַצַּב: ניצבה מרים זקופה ואיתנה באמונתה ובכוחה לפעול למען עתיד עמה. שבהתייצבותה הכריזה ״הנני״ וקיימה את ברית ישראל, שנאמר: ״אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם״ (דברים כ״ט)
אֲחֹתוֹ: מרים ערבה בנפשה היתה למען כל אחיה ואחיותיה כי ידעה שאם לא תתייצב שם בעבורם כאילו שפכה דמים שנאמר: "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ …קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה״ (בראשית ד, ט-י)
מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ׃ מרים נביאה הייתה וראתה לרחוק את מה שיעשה לעמה בשחרורם ממצרים. כיוונה מרים את ליבה למקום וראתה את צעקת נפשם ומכאובם. כך אימצה לליבה את מידת החמלה בה עתיד הקב״ה לגאול את ישראל ממצרים, שנאמר: ״רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו״ (שמות ג׳).

מרים התייצבה למען קדושת החיים ובת פרעה התייצבה לצידה, המרתה את דברי פרעה אביה, ובישרה לכל משפחת האדם כי טובה השעה לתיקון עולם ולדרכי שלום, שנאמר: ״וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה״ (שמות ב, ו)