געגועים שמפלחים את הלב

עקיבוש.
עקיבא ואני מכירים מגיל 19 , התקבלנו יחד לצוות הסיור, הוכשרנו יחד ולחמנו במבצעים רבים ובמלחמות השונות. מעופרת יצוקה דרך צוק איתן, וכמובן במלחמה הנוכחית. איך אוכל להיפרד ממך? כבר כמה ימים שאני נאבק בגעגועים אליך שמפלחים לי את הלב. הלוואי שאי פעם אוכל להסביר לעם ישראל מי היית .

הלוחם הכי ידען ומקצוען, חזק, טוב לב, צלף חד פעמי, ששמו הלך לפניו בכל החיל. גם כשהפכתי למפקד מעולם לא חשתי שוני בנינו, היית תופס אותי בלילות אחרי שכולם נרדמים ומדייק אותי, אומר לי איפה עשיתי טוב ואיפה פחות. היית לי מצפן מוסרי וערכי.

מהרגע שהתעוררתי בטיפול נמרץ שאלתי אם שרדת, אם אתה בחיים. רגע לפני הפיצוץ עוד התגאית בתואר בהנדסת מכונות שבדיוק סיימת והספקת לזרוק לי בדיחה צינית אחרונה על המקצוע שבחרתי בעצמי: 'אתה רואה עמדי אמרת, 'יש אנשים שעושים משהו רציני עם החיים שלהם'. אני מעריץ אותך ואני אוהב אותך לעד.