טקסי צער ונחמה
ישראלים לימי מלחמה

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקבֹ, וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה לֵאָה וְרָחֵל, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלוֹת וְחַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל…

הַגּומֵל לְחַיָּבִים טובות שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוב

אדון השלום מלך שהשלום שלו עושה שלום ובורא הכל.
יהי רצון מלפניך שתבטל מלחמות ושפיכות דמים …

נִשָּׂא תְּפִלָּה לִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מְדִינָתֵנוּ
נשִָּׂא תְּפִלָּה לרְִפוּאתָָהּ.
לְמַעןַ תִּרְבֶּה בָּהּ הַחֶמְלָה…

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת, וְאֶת כָּל־מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה

הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַשְּׁבוּיִים וְהַשְּׁבוּיוֹת אֲשֶׁר נֶחְטְפוּ בִּידֵי אוֹיֵב, וְאֶת כָּל הַנֶּעֱדָרִים וְהַנֶּעֱדָרוֹת, אֶזְרָחִים, חַיָּלִים, בְּנוֹת וּבְנֵי אָדָם

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת הַצְּרִיחוֹת הַנִּחָרוֹת בִּגְרוֹנֵנוּ

עַל קִירוֹת בְּאֵרִי כָּתַבְתִּי קוֹרוֹתֶיהָ
מִמְּקוֹרוֹת וּמַעֲמַקִּים קְרוּעֵי קֹר
עֵת קָרְאוּ אֶת הַקּוֹרֶה בַּכְּאֵב

כְּשֶׁאֲנִי טוֹבַעַת
אֵין לִי צֹרֶךְ שֶׁתְּתָאֲרוּ לִי אֶת הַמַּיִם,

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה
עוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם

אֱלֹהֵינוּ מַתִּיר הָאֲסוּרִים, מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה
שְׁלַח, הַצָּלָה שְׁלֵמָה וּפִדְיוֹן גָּמוּר לַנְּתוּנִים בִּשְׁבִי אוֹיֵב:

הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי וַחֲיָלוֹת צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן

אַחֲרֵי שֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר
אִם מִישֶׁהוּ יַעֲקֹף בַּתּוֹר,
נָגִיד, עֲזֹב. אוּלַי הוּא מִכְּפַר עַזָּה, אוֹ סוּפָה וּכְבָר אֵין לְאָן לַחְזֹר.

הוּא יְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים וְהַמִּתְרַפְּאות בַּעֲבוּר שאנו מתפללים בַּעֲבוּרם

אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאַמּוֹתֵינוּ, שְׁלַח מַרְפֵּא וּמָזוֹר לְכָל הַפְּצוּעִים וְהַפְּצוּעוֹת בְּקִרְבֵּנוּ

נְבָרֵךְ אֶת חַיָּלוֹת וְחַיָּלֵי צְבַא הֲגַנָּה לְיִשְֹרָאֵל, הַיּוֹצְאִים חָלוּץ לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה לַהֲגַנָּת הַחֶבְרָה הַיִּשְֹרָאֵלִית וְעֶרְכֵי הַחֵרוּת

יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת כָּל פְּצוּעֵי הַמִּלְחָמָה וְהַתַּקְרִיּוֹת, חֲיָלִים וְחַיָּלוֹת, אֶזְרָחִים וְאֶזְרָחִיּוֹת, תַּיָּרִים וּפוֹעֲלִים, זְקֵנִים וִילָדִים

מי שברך אבותינו ואמותינו, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב לאה ורחל, הוא יברך את כל הנשבות והנשבים…

הוּא יְבָרֵךְ וְיִשְׁמֹר וְיִנְצֹר אֶת הַנֶּעְדָּרִים וְאֶת הַחֲטוּפִים אֲשֶׁר נִלְקְחוּ מִבָּתֵּיהֶם

גילו אצלי סתימה
בזרימת הדם לנפש

ולפעמים אמהות שבורות לב מתפרקות בלילות
וקמות בבוקר חזקות כמו לביאות

אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר
שֵׁב אִתּוֹ
עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר

ואפשר לראות את התקווה כמין עוגן, שנזרק מתוך קיום חנוק ונואש לעבר עתיד טוב וחופשי יותר

וְלִפְעָמִים כָּל הַמִּלִּים לֹא מַסְפִּיקוֹת אֲפִלּוּ כְּדֵי לְהִתְקָרֵב

וְעַכְשָׁו זְמַן שָׁבוּר
וּבָרוּר שֶׁמִּכָּאן חַיָּבִים
לְחַשֵּׁב נְשִׁימוֺת.

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְמֵהּ רַבָּא,
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ,

יבוא יום ונצטרך לבנות לנו עולם חדש,
ועל כל פשע וכל זוועה עלינו לענות באהבה וטובּ לב

תְּפִלָּה יֵשׁ בָּנו שֶׁתֵּלְכו וְתָבוֹאו בְּשָׁלוֹם
ובְּבִטְחָה אֶל כָּל מְחוֹזוֹת חֶפְצְכֶם.
וְשֶׁקֶט תִּמְצְאו בְּכָל שֶׁתֵּלֵךְ נַפְשְׁכֶם

וְאַף עַל פִּי כֵן הַחַיִּים, וְאַף עַל פִּי כֵן אַהֲבָה.
רָאֹה עוֹד נִרְאֶה אֶת שַׁעַר הַלֵּב

מְבֻקָּשׁ מָקוֹם שָׁקֵט עָלָיו תּוּנַח הַנֶּפֶשׁ.
לְכַמָּה רְגָעִים בִּלְבַד

כָּל אָדָם צָרִיךְ מִישֶׁהוּ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ.
מִישֶׁהוּ לַהֲגוֹת שְׁמוֹ בִּשְׂפָתַיִם
שֶׁל אֱמוּנָה וְתִקְוָה וְחַיִּים,

יָד עַל הַגַּב. כַּמָּה מַפְתִּיעָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת יָד עַל הַגַּב.

לֹא לִטְבֹּעַ
לְהֵאָחֵז בֶּעָנָף הַקָּרוֹב
לֹא לְהִסָּחֵף בַּנָּהָר

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט
אֶל שְׁלוֹמְךָ

הַיּוֹם עוֹלֶה
הַשֶּׁמֶשׁ מְפַנָּה
אֲבָנִים

ילד נעל את הפחד בתיבה סודית.
רץ לזרוק את המפתח אל תוך שלולית.

לִפְנוֹת בֹּקֶר
יָצָאתִי לַחֲצַר בֵּיתִי
וְסַבְתִּי בָּהּ לְאִטִּי

מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר נוֹזְלַי,
וְאֶבְכֶּה כָּל יְמוֹתַי וְלֵילַי,
עַל חֲלָלַי טַפַּי וְעוֹלָלַי

מְשַׁלַּחַת יוֹנָה מִתּוֹךְ תֵּבַת שְׁלוֹמִי הַמְּחַשֶּׁבֶת לְהִשָּׁבֵר אֶל כָּל רַפַּאֵי הָעוֹלָם

אֵיכָה בְּאֵרִי / הָפְכָה לְקִבְרִי
וְיוֹם מְאוֹרִי / הָפַךְ שְׁחוֹרִי

אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה / הֱיוּ לִפְנַי עֵדִים –
מָה נִשְׁתַּנָּה הַחֹדֶשׁ / הַזֶּה מִכָּל מוֹעֲדִים

יתגדל שם האדם, יתעלה פועל חייו ויתברך בזכרוננו
על צרור מעלליו בימי חלדו, ועל המעש שלא הספיק להשלימו.

יִתְגַדַל וְיִתְקַדַש שְמֵה רַבָה…
יְהִי זִכְרְָך, (שם), שָמּור אִתָנּו לְיָמִים
ודְמּותְָך לְנֶגֶד עֵינֵינּו…

לו יכולנו לראות כיצד הרע של היום מוביל את הטוב של מחר

אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁהָיָה אִם אַתָּה עוֹד מְסֻגָּל לִשְׁמֹע אֶת הַשַּׁחְרוּר

יזכור עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה וְהַשָּׁלוֹם, קָרְבְּנוֹת טֶבַח הַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה תשפ"ד.

יִזְכֹּר עַם יִשרָּאֵל אֶת בָּּנָּיו וּבְנוֹתָּיו, הַנֶּאֱמָּנִים וְהָּאַמִּיצִים, כִּתּוֹת הַכּוֹנְנוּת, הַמִּשְׂטָּרָּה, חַיָּּלֵי צְבָּא הַהֲגָּנָּה לְיִשרָּאֵל , וְאַנְשֵי קְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין וְהַבִּטָּּחוֹן, וְכָּל הַמִּתְנַדְּבוֹת וְהַמִּתְנַדְּבִים

יִזְּכֹּר אֱלהִֹים אֶת נִשְׂמוֹת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשרָּאֵל, חַלְלֵי טֶבַח עוֹטֵף עַזָּּה וְגִבּוֹרֶיהָ

יִזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁל חַלְלֵי טֶבַח שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ"ד

הַמְצֵא מְנוּחָּה נְכוֹנָּה עַל כַּנְפֵי הַשְּׂכִינָּה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָּרָּקִיעַ מַזְהִירִים אֶת כָּּל נְשָּמוֹת נִרְצְחֵי טֶבַח עוֹטֵף עַזָּּה

נזכור אותך, יקירנו שאבד לנו. את מראך, את הבעות פניך, את מאור פניך, את פעימת החיים בתנועותיך

אֱלֹהַי,
נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי כְּאוּבָה הִיא
אַתָּה בְּרָאתָהּ וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְחַבְּקָהּ
שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב

בְּאוֹתָהּ הַשַּׁבָּת
כְּשֶׁנִּשְׂרְפוּ הַגְּוִילִין
נִתְפַּזְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת סְבִיבִי

נֵצֵא מִזֶּה
עִם מֶמְשָׁלָה חֲדָשָׁה
אֶזְרָחִים חֲדָשִׁים
גְּבוּלוֹת יציבים
שְׁכֵנִים אֲחֵרִים

מִזֶּה שָׁבוּעוֹת אֲנִי מְדַמֶּמֶת שִׁירִים
אֲנִי קוֹרֵאת לַקֹּבֶץ "יָגוֹן"

יֵשׁ לֶאֱסֹף שְׂמָחוֹת כְּמוֹ
מַפִּיוֹת יַלְדוּת
לְהניחָן עַל רַף שֻׁלְחָן

אֲנִי רוֹצָה לְהִתְפַּלֵּל בַּלָּאט
לְבַד
בְּיֵשׁ אוֹנִים

אֱ־לֹהֵי אֳפָקִים, אֱ־לֹהֵי בְּאֵרִי, אֱ־לֹהֵי זִיקִים, אֱ־לֹהֵי חוֹלִית, אֱ־לֹהִי יָכִינִי, אֱ־לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֱ־לֹהֵי כְּפַר עַזָּה, אֱ־לֹהֵי כִּסּוּפִים, אֱ־לֹהֵי כֶּרֶם שָׁלוֹם…

אֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה!

בִּמְדורּוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה,
בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,
הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,
לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.

בְּיָמִים אֵלֶּה, יָמִים שֶׁל מְבוּכָה וּבִלְבּוּל, יָמִים שֶׁל דְּאָגָה וְזַעַם, אָנוּ נוֹשְׂאִים תְּפִלָּה, וּמְבַקְּשִׁים לְהִתְחַזֵּק בְּסַבְלָנוּת, בְּאֹרֶךְ רוּחַ…

בַּצַּר לִי אֶקְרָא, וְאֶלֵיכֶם אֲשַׁוֵּעַ. שִׁמְעוּ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי תָּבוֹא בְאָזְנֵיכֶם. אֻמְלַל אָנִי, נִבְהֲלוּ עֲצָמָי, וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד..

תֶּחְזַקְנָה יְדֵי חיילנוּ בְּתַחְבּוּלוֹת מִלְחָמָה
שֶׁלֹּא יִפָּגְעוּ חֲפִים מִפֶּשַׁע וְיִמָּחוּ חרְחורֵי חַבָּלָה

פלא שלא זנחתי את כל האדיאלים שלי, כי הם נראים אבסורדיים ובלתי אפשרייים ליישום

והזמן מצווה אותנו להדליק נר של שבת אחים ונר של שבי אחים

אֵם כָּל חַי, שִׁלְחִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁל ….

הַאֲזִינָה לְקוֹל בִּכְיֵנוּ וּלְאֶנְקַת לִבֵּנוּ, רְאֵה אֶת צַעֲרֵנוּ וְעָנְיֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִמְּצוּקָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה. קְרוֹבֵי נַפְשֵׁנוּ, …נֶעֶקְרוּ מִתּוֹכֵנוּ …

אָנוּ פּוֹנִים אֵלֶיךָ לְהַחֲזִיר בְּשָׁלוֹם לְבָתֵּיהֶם אֶת יַקִּירֵינוּ הַחֲטוּפִים וְהַחֲטוּפוֹת שֶׁנֶּעֶקְרוּ בְּיָד זְדוֹנִית מִבָּתֵּיהֶם וְנֶחְטְפוּ אֶל אֶרֶץ אוֹיֵב.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיגַלֶּה כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ…

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה לֵאָה וְרָחֵל, הוּא יְבָרֵךְ אֶת תּוֹשְׁבֵי וְתוֹשָׁבוֹת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל …

נוֹשְׂאִים אָנוּ תְּפִלָּה
כְּמִיהָה וּבַקָּשָׁה
שֶׁיָּשׁוּבוּ יַקִּירֵנוּ לִגְבוּלָם,..

יהי רצון מלפניך אדני אלוהינו ואלוהי אבותינו ואמותינו,
שתתן לנו כוח לחזור להיות יחד…

אַהֲבָה רַבָּה – זֶה עָלֵינוּ.
אֲנַחְנוּ נִהְיֶה חַיָּבִים לֶאֱהֹב. 

בְּרוּכִים נִהְיֶה יִשְׂרָאֵל עַל חוֹבָתֵנוּ וּמִצְּוָתֵנוּ לִסְפֹּר יוֹם אַחַר יוֹם אֶת שִׁבְיָם, וּלְקַיֵּם בִּמְהֵרָה מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים וּשְׁבוּיוֹת.

קוּם בֶּנְאָדָם וּבוֹא וְהָלַכְתָּ אֶל גִּבְעוֹת הַחוֹל הַדּוֹמְמוֹת, בֵּין הַבִּתְרוֹנוֹת, אֶל שְׂדוֹת הַקֶּטֶל רַחֲבֵי הַיָּדַיִם וַעֲרוּפֵי הַפֶּה..

יתגדל ויתקדש שמי רבא.
טללי שמים ממלמלים את שמותיכם בארץ עטופת כאב וטרופת חורבן, באהבה רבה.

תּוֹדָה
לִצְבָא הַהֲגָנָה לַנֶּפֶשׁ
לְשׁוֹמְרֵי הַסַּף
לְכוֹחוֹת בִּטְחוֹן הַפְּנִים

אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאַמּוֹתֵינוּ, שְׁלַח מַרְפֵּא וּמָזוֹר לְכָל הַפְּצוּעִים וְהַפְּצוּעוֹת, הַחוֹלִים וְהַחוֹלוֹת, …

מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, הוא יפדה אותם משביים,
ויוציאם מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה ומאפילה לאורה

אלוהינו ואלוהי אבותינו ואמותינו, שמור עלינו ועל היקרים והיקרות לנו מפני הצער והיסורים המתרגשים עלינו לנוכח הפרעות הפוקדות אותנו…

מודה אני לפניך
על כי הולכת אותו לשלום

אזכה לנטוע את עצמי מחדש בחיי היומיום, ולהעמיק שורשים איתנים ועמוקים, מלאים תקווה, אמונה וחיים

מָה אַתְּ רוֹאָה:
בָּלוֹנִים פּוֹרְחִים אֲנִי רוֹאָה,
עופות צוֹוְחִים, נוֹצוֹת, נוֹצוֹת עַל הַפְּתָחִים,

הבתים שם דומים לשלי
גם השבילים הסדוקים קצת,
והדשא שבין הגדרות,
קצת מצהיב בקצוות,

תִּהְיֶינָה תְּפִלּוֹת לִבֵּנוּ, תְּחִנּוֹת נַפְשֵׁנוּ, נְשׂוּאוֹת לִשְׁלוֹמֵךְ.
יִהְיוּ תִּקְווֹת קְרוֹבַיִךְ וְאיִחוּלֵי אוֹהֲבַיִךְ, מְבַקְּשִׁים רְפוּאָתֵךְ…

אליכם נשואות תפילות ליבנו, תחנוני נפשנו ומשאת תקוותינו
שתעלו ארוכה ויבוא מזור לכל תחלואיכם, פצעיכם ומכאוביכם,

אֶת הַזְּוָעָה אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא
אֶת הַחֶרְפָּה, אֶת שִׁבְרֵי הַסִּכְלוּת

לא קל לחגוג שמחה בימים אלה. ויחד עם זאת, כל כך חשוב לעשות זאת דווקא עכשיו ולבטא את הבחירה בחיים

לתת שבח והודיה לה׳ יתברך על כל הטובה אשר גמל עמו

אֵיכָה עַמִּי / נִשְׁבַּר בְּקִרְבִּי
שִׂנְאַת אַחַי / קָרְעָה לְבָבִי

בּוֹרֵא עַד אָנָה בָּנֶיךָ נְצוּרִים
זְקֵנִים וְעוֹלָלִים, אֵלֶיךָ צוֹעֲקִים

עֵינַי רָאוּ אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת. אָזְנַי שָׁמְעוּ זְעָקוֹת וּצְוָחוֹת,
וְאֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָלוּ בִּסְעָרָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה

וּבָרִאשׁוֹן נִבְקְעוּ הַחוֹמוֹת כְּאֵב גָּלְמִי זָלַג בֵּין הַסְּדָקִים
שָׁטַף אֶת הָרְחוֹבוֹת נִזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת

אֵיכָה יָבְשָׁה חֲבַצֶּלֶת הַנֶּגֶב
וְשָׁמַם מִשְׁעוֹל וְיָבַשׁ כָּל רֶגֶב

זִכְרוּ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ חָמָאס,
בָּעֵת שֶׁרָבְתָה שִׂנְאַת הַחִנָּם,

בית שרוף שרפת
אני נלכדתי באש

נפש שוממת שממת
נאלמתי עם החטא

אֵיכָה הָפְכוּ מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ לְעִיֵּי חֳרָבוֹת,
אֲנָשַׁיִךְ לְגוֹלִים בְּאַרְצָם?
הוֹי אֶרֶץ נִבְגֶּדֶת, בָּגְדוּ בָּךְ בָּנַיִךְ,…

אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד
נִיר עֹז רַבָּתִי דָּם.
שְׂדֵרוֹת הָיְתָה כְּאַלְמָנָה,
קִרְיָה הֲלוּמָה, וּמִי נֶאֱמָנָהּ?

נִזְכֹּר אֶת אַחֵינוּ וְאֶת אַחְיוֹתֵינוּ, הַנֶּאֱמָנִים וְהַנֶּאֱמָנוֹת, הָאַמִּיצִים וְהָאַמִּיצוֹת
שֶׁאִבַּדְנוּ בְּתוֹךְ אֵימַת הַמִּלְחָמָה.

הֻתַּר לְפִרְסוּם כִּי לִבֵּנוּ נִשְׁבַּר.
וּבַמִּסְתָּרִים בַּחֲדָרִים רֵיקִים רִבְבוֹת יְבָבוֹת נֶחְנָקוֹת לְלֹא קוֹל

אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, דַַּיַּן נִפְגְּעוֹת וְנִפְגְּעֵי מַעֲשֵי הָעַוְלָה וְהַטֶּרוֹר שֶׁנַעֲשׂוּ בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ"ד…

הַצְּפִירָה הַטּוֹבָה הִגִּיעָה וְסוֹף כָּל סוֹף הָיָה לִי שֶׁקֶט

הָעוֹלָם בַּחוּץ זָעַק בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָעוֹלָם שֶׁבִּפְנִים

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ / וְאִמּוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב / שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה, נַעֲלֶה תְּחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְפִלַּת הַלֵּב הַשָּׁבוּר עַל מַעֲשֵׂי הָעַוְלָה..

איך נוכל לסכם שנה ולהתחדש בתקוות לשנה החדשה?
כאן תמצאו הצעה לטקס לכל אחד מחגי תשרי

יהי רצון שייפתחו שערי לבנו וחיינו, ושערי לב הארץ האהובה והחברה כולה, לבחור יחד בקדושת החיים, במתיקות ובתקווה…

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ, שֶׁתִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ ואֶת הָרִשְׁעָה תְּעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ…

אנחנו על סף סיומה של שנה איומה מכל איום, נוראה מכל נורא, שנה שבה איבדנו נשים ואנשים…

יִזְכֹּר אֱלֹהִים טוֹב טוֹב
אֵיפֹה הוּא הָיָה בַּשִּׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהוּא הִפְקִיר שְׁמִירָה

הַמִּלִּים מִתְרַשְּׁלוֹת
קָמוֹת בַּבֹּקֶר עֲצֵלוֹת
אוּלַי בִּכְלָל לֹא הוֹלְכוֹת לִישֹׁן,
נוֹשְׂאוֹת בֵּין הָאוֹתִיּוֹת…

יתְגַּדַּל זִכְרָם שֶׁל הֲרוּגֵי קִבּוּצֵי עוֹטֵף עַזָּה וְכָל נִרְצְחֵי הַמַּעֲרָכָה הַנּוֹרָאָה בֶּעָרִים, בַּיִּשּׁוּבִים וּבַמּוֹשָׁבִים…

יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, .. אֶת הַנָּשִׁים, הַגְּבָרִים, הַיְּלָדוֹת וְהַיְּלָדִים, הָעוֹלָלִים הָרַכִּים, הַמְּבֻגָּרִים לְמוּדֵי הַיָּמִים..

הִנְנוּ עֲנִיִּים מִמַּעַשׂ, אָנוּ נִרְעָשִׁים וּמֻכֵּי יָגוֹן וְצַעַר.
בָּאנוּ לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, וְקָשֶׁה לָנוּ לַעֲמֹד. רוּחֵנוּ כְּבֵדָה וְרַגְלֵינוּ כּוֹשְׁלוֹת. …

מתוך הרצון לתת מקום לזיכרון גם בהווה ומתוך תחושת אחריות ליצירת זיכרון המחובר באופן מיטיב לעבר, מוצע טקס זה כהזמנה להתכנסות, לזמן זיכרון וגעגוע קהילתי..

הַקַּיִץ נִמְתַּח
מְלַהֵט אֶל קָצֵהוּ
רֶוַח לִנְשִׁימָה נִפְתַּח
בִּסְמִיכוּת הַחֹם

אֲנַחְנוּ הָעֵץ הַזֶּה
נָטוּעַ כָּאן שָׁנִים
בְּשִׁדְרַת יוֹמוֹ…

אסופה של דברי הגות, כוונות וקטעי קריאה, לימים נוראים ולשמחת תורה, להכנה לתפילות ולהקפות ולשילוב בתוכן…

טקס המציע התחדשות לצד הכרה שגם בחלוף השנה, הפחדים, השאלות, המחאות והמלחמה עומדים במרכז חיינו.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר עָנָ֣ן וַעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט מְכֹ֣ון כִּסְאֹֽו.
תן בי הכח לשהות בבלבול ובערפל

הננו מוכנים ומזומנים בכל לבבנו לשמוע עדות נאמנה ולהניחה לפננו למשמרת.
דַּע/ דעי כי לפניך עַיִן רוֹאָה, וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת

לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת שָׁנָה חֲדָשָׁה.
כִּי רַב לְך שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא.
לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת תְּקוּפָה חֲדָשָׁה.

בחלוף פרק זמן של שנה תמימה, ובעודנו בתוך ההתרחשות, זוהי הצעה להתכנסות טקסית של מרחב מוגן, מקום לכאב ולאובדן, כדי להרגיש ולהיות יחד …

שומע תפילות…
עתה, אנחנו עומדים בפניך- ובפינו שיר חדש. שיר אשר שלא קיווינו לו, ולא פיללנו לו, ולא ידענו על קיומו בתוכנו.

השנה, לנוכח המציאות המורכבת והכואבת של 101 חטופים/ות בעזה ועשרות אלפי מפונים, הוספנו לברכות המסורתיות תפילות "יהי רצון" המותאמות לתקופה זו.

שנה עברה מאז שיום ששוננו הפך ליום יגוננו. מאז אותו יום אכזר, מדינת ישראל נמצאת במלחמה קשה ומורכבת בכמה חזיתות., זוהי הצעה לטקס לציון שנה.

תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גַּלֻּיּוֹתֵינוּ
הַצֵּל אַחְיוֹתֵינוּ מִכַּף אוֹיֵב וּפְּדֵה אַחֵינוּ מִשִּׁבְיָם

זְכֹר בָּנִים לְאַרְצָם שָׁבוּ כַּאֲפִיקֵי מַיִם
בְּיוֹם זַעַם תְּקָפוּם זֵדִים כְּמַבּוּל מַיִם

טקס הבדלה זה נועד לציין את רגע המעבר בין שנה קשה ומורכבת לבין שנה שאנו תפילה שתהיה שנת תקווה ושלום.

טקס בהשראת המיזם 'כנפיים של בובה', לזכרה של לבנת קוץ, אשת אומנויות וקהילה שנרצחה עם משפחתה בכפר עזה

‏יזכור לנופל, אדם נטול תהילה
‏שלא זינק על רימון,
‏ לא הוביל מחלקה.

‏לא משך את האש
‏לא חילץ לכודים,

יזכור אלוהים את בניו האהובים והנעימים,
בני תאילנד ונפאל יושבי עלומים, שנטבחו באכזריות איומה במקום מגוריהם…

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ- כי יש בנו מעשים!
לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל מַעֲשֵׂינוּ הָרַבִּים…

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבותֵינוּ …הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל.. יִתֵּן ה' לְחַיָלֵינוּ חָכְמָה, בִּינָה וְדַעַת, שְׁלֹא יִסְפּוּ צָדִיק עִם רָשָׁע…

הצעה לכיוון הלב לפני הדלקת נרות חנוכה. שמונה ערכים שמחברים בין חנוכה למלחמה המתמשכת, ומי ייתן ונרות חנוכה אלו יאירו את חשכת הימים האלה.

אַנְשֵׁי חָמָס צָבְאוּ עָלַי
בְּיוֹם עֲצֶרֶת, בַּשְּׁמִינִי
בְּרִשְׁעָתָם פָּרְצוּ גְּבוּלַי
טָבְחוּ בָּנַי, שָׁבוּ צֹאנִי
גְּבוּרַת בָּנַי עוֹרַרְתָּ

חג האור מתקרב ואתגרי המלחמה איתנו, איך נכון לחגוג בתקופה הזו בבתי הספר? על מה להאיר?

הצעה לבניית טקס בית ספרי

הָאֲנָשִׁים שֶׁחָיוּ אֶת הַסִּפּוּר הַמִּקְרָאִי
לֹא יָדְעוּ מַה יִכָּתֵב בַּדַּף שֶׁאַחֲרֵי.
הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת כַּוָּנַת הַמְּחַבֵּר.

אנא ה אנא בשם
ברגליים רועדות ניגשים אנו לפניך היום
לרקוד
להקיף
והכל אליך.
אנא סייע בעד ליבנו
שיהיו רגלינו מתפללות…

על דעת הקהל הקדוש הזה
על דעת האוהבים המקווים
על דעת הילדים להם נשבענו.
על דעת מה שמעל לדעת

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ
עֶזְרֵנוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ,
אָנוּ, בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וּמְקַבְּלֵי הַהַחְלָטוֹת

לפיכך נתכנסנו משפחה חברות וחברים בעת הזו, להיזכר, להתחזק ולקוות. לחגוג ו…להאיר את החג באור חדש, לזכור את מי שחסר ולשמוח עם מי שנמצא.

הצעה לתוספת להדלקת כל אחד מנרות חנוכה בחיק המשפחה או בקהילה, הכוללת מקורות, שירים והצעות לשיחה והפעלה.

בחג חנוכה זה אנחנו מגבירים את אור האדם!
תוספת של ברכה ערכית לכל אחד מימי החנוכה

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִים, לְאוֹת כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ גּוֹאֵל, וּבִלְתֵּנוּ אֲסִירֵי תִּקְוָה

נְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בְּלֵב שָׁבוּר וּבְקוֹל מְרֻסָּק עַל כָּל אֵלּוּ שֶׁטֶּרֶם שָׁבוּ וְכָל אֵלּוּ שֶׁכְּבָר אֵינָם. ..

אסופה של שירים, סיפורים ומילות השראה לטקסי הדלקת נרות חנוכה, במטרה להפיץ אור, נחמה ותקווה

רָצִיתִי רַק לִשְׁמֹעַ

אֶת הַחֲדָשָׁה הָעִקָּרִית
מָה הַשָּׁעָה

וְלֹא
יוֹתֵר

סַנְטָה מָרִיָּה דֶּה טוֹלֵדוֹ
בַּדּוּכְתָּא הָעֶלְיוֹנָה
לָמָּה תִּסְתַּתְּרִי

שמישהו יזכיר לי את שמי
למה בוקר שוטף אותי
להתקיים

אחרי המלחמה
נתקע בשופר תרועת ניצחון
שברי זיכרון.

עֵינַיִךְ נְגוֹהוֹת
הִסְתַּכְּלִי יָשָׁר
לֹא לְהִתְלַכְסֵן, לֹא לְהִסְתּוֹבֵב.

לוֹמֶדֶת לִנְשֹׁם מֵחָדָשׁ
מְאַשֶּׁרֶת לַחַמְצָן לְהִכָּנֵס
לְהִתְרַוֵּחַ, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל חֶלְקֵי הָרֵאָה
הָרְאִיָּה

אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת וּמְקוֹר הָרַחֲמִים
אֱסֹף אֵלֶיךָ אֶת הַנִּרְצָחִים עַל קִיּוּם שִׁמְךָ

פיוט חדש בהשראת הפיוט 'עננו' לשמירה על חיילות וחיילי צה"ל

מַלְחִים פְּצָעִים, תּוֹפֵר נְזָקִים,
מוֹצֵא אֲבֵדוֹת,
מְלַמֵּד אַהֲבוֹת תּוֹעוֹת.

יְהִי רָצוֹן, אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעָמְדוּ לָכֶם כֹּחַ וּגְבוּרָה בְּתֹפֶת הַנּוֹרָאָה, כֵּן יַעַמְדוּ לָכֶם כּוֹחוֹת בְּשׁוּבְכֶם וּבְלֶכְתְּכֶם בְּדֶרֶךְ הַהַחְלָמָה…

בָּרוּךְ ה' "אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים" והשיבכם ממקום שבייכם

מי שברך אבותינו ואמותינו הוא יברך אחינו ואחיותינו השבים והשבות הביתה מתופת השבי…

יְהִי רָצוֹן שישובו לְשָׁלוֹם כל בְּנוֹתֵינוּ ובִּנינו, אמותינו ואֲבוֹתֵינוּ, אחיותינו ואַחֵינוּ, סַבֵּינוּ וִילָדֵינוּ

הִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ .. שֶׁתִּהְיֶה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי וּפְעֻלָּתִי אֲשֶׁר אֲנִי פּוֹעֵל לְמַעַן בְּנוֹתֶיךָ וּבָנֶיךָ אֲהוּבֶיךָ, אֲשֶׁר פָּדִיתָ נַפְשָׁם מִשִּׁבְיָהּ…

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ
שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בַּחֲתִימַת יְדֵיהֶם שֶׁל שְׁלוּחֵינוּ
וְתַחֲזִיר לְשָׁלוֹם אֶת כָּל שְׁבוּיֵינוּ וַחֲטוּפֵינוּ

בְּיָמִים בָּהֶם כָּל הָעִתִּים קוֹרְסוֹת אַחַת אֶל תּוֹךְ רְעוּתָהּ,
וְאֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לִבְכּוֹת וְלִשְׂחוֹק בְּאוֹתָן עֵינַיִם,…

האויב הזה –
שכופה עליי לשנוא,
שאונס אותי לנהוג באלימות,
לא ירמוס בי

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ, לוֹחֵם שֶׁלִּי,
אַתָּה מַתְאִים בְּדִיּוּק לַחִבּוּק שֶׁלִּי.

וְאַתְּ מַרְגִּישָׁה אֶת הַבַּיִת הָרֵיק
לֹא רַק בַּגּוּף,
אֶלָּא גַּם בַּנְּשָׁמָה.

May it be your will that all our daughters and sons, our mothers and fathers, our brothers and sisters, our grandparents and children, return in peace

לֹא אוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה אֲנַחְנוּ יוֹתֵר מִנְהָרָה בִּקְצֵה הָאוֹר וְיֵשׁ עוֹד קוֹל חַי

אֱלוֹהִים אַדִּירִים,
רְאֵה אֶת נִשְׁמוֹתֵנוּ הַכְּאוּבוֹת,
מִטַּלְטֵלוֹת בֵּין כְּאֵב עַל אָבְדָנִים רַבִּים מִדַּי

קחי את בתך, את יחידתך, אשר אהבת

השנה
חיכינו לראות אם המלך יגיע.
השנה השדה
הפך לנהר של דם.

יֵשׁ לֶאֱסֹף שְׂמָחוֹת כְּמוֹ מַפִּיוֹת יַלְדוּת לְהניחָן עַל רַף שֻׁלְחָן

עַל הנִסִּים שֶׁיֵּשׁ בָּאֹמֶץ לַעֲמֹד מוּל רֹעַ וְאָבְדָן,
עַל נִפְלָאוֹת שֶׁל גְּבוּרָה הַבּוֹחֶרֶת בַּחַיִּים וְנֶאֱבֶקֶת לְמַעַן הַטּוֹב

אני רוצה לחיות. לחיות הרבה. לחיות חיי אדם אשר מותר לו לנשום.
לחיות באור, באורם של ימיי העתידים לבוא.

וְאַף עַל פִּי כֵן הַחַיִּים, וְאַף עַל פִּי כֵן אַהֲבָה
רָאֹה עוֹד נִרְאֶה אֶת שַׁעַר הַלֵּב
נִפְקָח אֶל עוֹלָם שֶׁל תִּקְוָה

לא נגזים אם נאמר שהעם היהודי שרד באמצעות התקווה.

וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים, כִּי עִקַּר הוּא הַשָּׁלוֹם… מָרְדְּכַי הוּא מֹר דְּרוֹר שֶׁמּוֹצִיא לְחֵרוּת וְשָׁלוֹם וּמַמְתִּיק כָּל מִינֵי מְרִירוּת שֶׁבָּעוֹלָם

וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל-רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה

נִזְכֹּר אֶת הָאֲהוּבוֹת וְהָאֲהוּבִים שֶׁנִּרְצְחוּ בַּקִּבּוּצִים, בַּמּוֹשָׁבִים, בְּעָרִים בַּשָּׂדוֹת וּבַפְּזוּרָה

אַל תַּתִּיר לָנוּ לְפִרְסוּם.
אֵינֶנּוּ מַתִּירִים לְךָ.
לֹא לְפִרְסוּם
וְלֹא לִבְשׂוֹרָה

וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח…
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ וּלְבִתְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם, בַּעֲבוּר מַנְהִיגוּתָן שֶׁל מִרְיָם וּבַת פַּרְעֹה…

בפסח אנו מצוּוים לראות את עצמנו – כל דור ודור – כמי שיצאו ממצרים.

בליל הסדר אנחנו מקבלים על עצמנו את העובדה שסיפור יציאת מצרים לא נגמר. שהוא ממשיך להיכתב כאן בימינו.

סָבִי שָׁתַק אֶת כָּל הַזְּוָעוֹת שֶׁנֶּחֶרְטוּ בְּגוּפוֹרַק מִסְפָּר דָּהוּי עַל אַמַּת יָד שְׂמֹאלנִשְׁאַר כְּצוֹפֵן לֹא מְפֻעְנָח שֶׁל עֲבָרוֹ"בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי'" מִלְּמַל בַּעֲרֹב יָמָיו

הלילה הזה לא כולנו מסובין, אך המסובין – יסובו כאילו היה השולחן חסר אחד או אחת מבניהם או בנותיהם, וליבנו ריק.

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִםצוּר יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲל וֹשְׁמַע אֶת נַאֲקָתֵנוּ נַאֲקַת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַחֲטוּפִים וְהַחֲטוּפוֹת הַנְּמַקִּים בְּמִנְהָרוֹת הָאוֹיֵב נַאֲקַת הַהוֹרִים הַשַּׁכּוּלִים הַמְבַקְשִׁים לִלְמֹד לְהַפְרִיד אֶת הַזִּכָּרוֹן מֵהַכְּאֵב

במשך אלפי שנים יהודים מורישים לדורות אחריהם את היכולת לספר סיפור, לא סיפור מנותק, אלא סיפור בהתהוות.השנה התחושה שאנחנו טווים את החולייה הבאה בסיפור היהודי

כוס החירות נישא ליציאת ישראל משעבוד לחירות, מגולה לגאולה.
לחירות שהיא עצמאות לכל אחד ואחת, בכל מקום ובכל זמן, לחיים ולישועה.

הרי אני בן 22 שנה ולא זכיתי לומר יציאת מצרים בלילות, עד שבא יום ענן וערפל והעבירני מן היום ללילה ומן הלילה ליום זה ארבעה ירחים ואף יותר.

ההגדה של פסח מלמדת אותנו את החשיבות הגדולה ביכולת להגיד- 'תודה'. .. אבל לעיתים על מנת לראות את הטוב יש להרים את המבט ולהביט אל עבר האופק.

מה השתנה היא שאלה לא לגטימית השנה. כי הכל הכל השתנה,

הסיפור היהודי כולו מושתת על החובה לזכור. זיכרון חי. זיכרון מחייב. ..מה ינבט מתוך אסון אוקטובר? … האופן שבו נעצב את זיכרון הימים הללו הוא שיכתיב למה נהפוך להיות.

"כָּל שֶׁלּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לא יָצָא יְדֵי חובָתו, וְאֵלוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָה, וּמָרור".
מהם שלושת הדברים שיש להזכיר בשנה זו?

"הילדים חזרו". זה כל מה שאפשר היה למלמל.המשפחה שלנו מאוד ורבלית בדרך כלל, אבל בימים הארוכים של שבי הילדים בעזה, הכל הצטמצם למילים בודדות: "הם יחזרו".

המנה הראשונה' בסעודת ליל הסדר היא כריך של מצה, מרור וחרוסת ( מנהג ה'כורך'). החיבור הזה משקף עבורי את חווית המלחמה…

השנה נפתח את בכוס החמישית הכוס שמוקדשת בדרך כלל לאליהו הנביא, השנה נמזוג עם כוס זו עוד 59 כוסות..

ְאוּלַי הַלַּיְלָה הַזֶּה
שֶׁבָּא אֵלֵינוּ שָׁלוּב
בְּאָבִיב חַי לְהַכְאִיב
מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ לְהִפָּקַח
מתוֹךְ הַפְּקַעַת הַסְּבוּכָה
הָעוֹטֶפֶת אוֹתָנוּ כְּתַכְרִיכִים

הכוס הראשונה מסמלת את התקווה, שבתוך כאב המסע נזכה לבנות עתיד של שלום לילדינו במדינה האהובה שלנו, ולהגיע לארץ המובטחת

ַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ (שמות ב, ד)
וַתֵּתַצַּב מלשון עֶצֶב – כי עֵת שבר גדול הייתה. וגם התייצבה – שמעה לצו לבה

נוֹשֶׁמֶת אֻמָּה בְּקֶצֶב,יָם יַבָּשָׁה, הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה הַדֹּפֶק אוֹמֵר 240 אוֹ 134 פְּעִימוֹת בְּדַקָּה
אֲנִי בְּחָצִי יַם סוּף,נִשְׁמָתִי חֲרֵבָהאָחוֹר אֵין חֲזֹר, יָם יַבָּשָׁה

בחג הפסח יצא עם ישראל מ"מאפלה לאור גדול ומשעבוד לגאולה". גם אני ורבים כמוני, מיישובי העוטף, משדרות, מאופקים ועוד, … הרגשנו השנה כמי שיצאו מעבדות לחרות, מאפלה גדולה אל האור.

"נפש" נאמר בלשון יחיד, לרמוז שהיו מלוכדים כאיש אחד בלב אחד. מכך רואים אנו שאחד התנאים לגאולה הוא אחדות ישראל

המצווה הגדולה של ליל הסדר היא לספר ביציאת מצרים, "והגדת לבנך". מה השנה נספר לילדינו בשולחן הסדר? נספר להם על גבורת הרוח של העם הזה

יָתֵר פֶּסַח תשפ"ד עַל פֶּסַח דּוֹרוֹת, שֶׁאָנוּ מְשַׁוְּעִין בּוֹ בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים, וְאֵלּוּ הֵן: זְעָקָה, שְׁתִיקָה וְנִגּוּן.

אִם הָיִיתִי יָכוֹל לַחֲצוֹת אֶת הַיָּם
בְּלִי נֵס שֶׁיִּקְרַע אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם
בְּלִי שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָלֶכֶת עַל הַמַּיִם..

אכילת קורבן הפסח בזריזות שִחזרה את גרעין הסיפור שאותו אנו מנסים לספר בליל הסדר על היציאה בחיפזון ממצרים, ועל הרגע שבו התחברנו והפכנו לעם…

מָה הַהַגָּדָה הַזֹּאת לָכֶם?
נוֹטְלִים, לוֹקְחִים, חוֹתְכִים, מְגַלִּים, מְסִירִים, מַחֲזִירִים, מַרְאִים, אוֹחֲזִים ו-
שׁוֹתִים – שָׁרִים – שׁוֹתִים – שָׂרִים

נכרוך סביב הגביעים או המפיות סרט צהוב, לציון הציפייה של כולנו לשובם של החטופות, החטופים והנעדרים. נוסיף לקערת הסדר לימון, זכר לאירועי שבעה באוקטובר…

הא לחמא עניא.
זה לחם העוני
שחירותנו מעלה לרמת קדושה.
דאכלו אבהתנא…
אבל מה עם אחינו?
מה הם אוכלים עכשיו?

כבר שנה וחצי הרבה השתנה, ואנחנו עדיין מחכים שכל אחינו יצאו לחירות.
בליל סדר זה, נציע להוסיף ארבע קושיות, שיחברו בין ההגדה לזמן הזה

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת קְהִלּוֹתֵיהֶם בְּכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל.

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַתָּה שָׁלוֹם, וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם וְכָל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּלַמְּדֵנוּ לָלֶכֶת בּדְרָכֶיךָ וְלִרְאוֹת גַּם מֵרָחוֹק אֶת שְׁלוֹמֶךָ.

הַלַּיְלָה הַזֶּה נִשְׁתַּנָּה, חֶצְיוֹ חָשׁוּךְ חֶצְיוֹ מוּאָר
גַּם אֲנַחְנוּ חֲצוּיִים בַּלַּיְלָה הַזֶּה – אֵינֶנּוּ אוֹתוֹ הַדָּבָר
בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מִסֻּבִּין – אֵין לָנוּ מָנוֹחַ
בֵּין בּוֹכִין וּבֵין צוֹחֲקִין – מְחַפְּשִׂים נֶחָמָה וְכֹחַ

קדש – קדשו את הזמן לעשות דברים שמסבים לך אושר.
רחץ – קחו נשימות עמוקות ושחררו את המתח מהגוף.

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:
בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי – אֶת ה' זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי (יונה ב):
אָנָּא הַעֲנֵק לִי וְלִקְרוֹבַי בְּרִיאוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ,

רבים שואלים אותי איך יכול להיות שאני רוצה לחזור? ואני עונה איך אפשר שלא?

תמיד אהבתי את המשמעות של פסח כ"חג האביב". חג המציין את מעגלי הטבע והחקלאות. חג של צמיחה והתחדשות המבשר את תחילת הקיץ, העונה האהובה עליי.

עקיבוש.עקיבא ואני מכירים מגיל 19 , התקבלנו יחד לצוות הסיור, הוכשרנו יחד ולחמנו במבצעים רבים ובמלחמות השונות. מעופרת יצוקה דרך צוק איתן, וכמובן במלחמה הנוכחית. איך אוכל להיפרד ממך?

"החלום התגשם, והגעת לישראל בסביבות גיל 19-20. אחרי תקופה קצרה כבר התגייסת לצבא ההגנה לישראל ושירתת כלוחם. עבורך זאת הייתה גאווה לשרת עבור המולדת.

"

לא יודע למה, אבל יש ימים שהחוסר שלך כל כך מורגש, כל כך בלתי נסבל. הרגש עולה על גדותיו. הכמיהה לך מציפה, מכסה, מטביעה את היש, את הנוכח, הכל מחוויר ביחס לאין שלך.

חשבתי הרבה מה אני רוצה לשתף ולהעלות, האינסטינקט שלי היה לשתף את ההספד אבל הוא נכתב בכאב וצער ואת זה אני אשמור לעצמי.

רק עכשיו יושב לכתוב. לך. עליך. עלינו. כבר כמעט שבוע עבר מאז שבישרו לנו שנפלת כגיבור בקרב עם מחבלים. האמנתי שכל עוד אין הלוויה, כל הסיוט הזה לא באמת קרה. אבל לצערי הגדול מאוד, מה שרציתי שיתברר כחלום, התגלה כמציאות שחורה משחור.

היו היה בית משפחתי באזור השרון, קראו לו ״בית השמחות״. בבית השמחות יש אבא אמא וארבעה ילדים, בבית השמחות חוגגים המון בר מצוות ,חתונות הכל קורה בבית השמחות.
אך הפעם בבית השמחות יש הלוויה יש שבעה של הילד הכי שמח בבית השמחה.

אני מנסה לדמיין את השעות הקרובות. להוביל את הדבר הזה, להיות שם ראשון בחלק הכי מורכב – זה בדיוק מה שחינכתם אותי לעשות.

למקרה שאני מת, כדאי שאשאיר הוראות הפעלה או הספד כלשהו על עצמי, הרי מה שווה לחיות אם לא אזכה להספיד אף אחד.

אבל אני מבקש מכם תהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תגעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח.

ואם אי פעם אמות לפני שיגיע זמני,אני רוצה שתחגגו את החיים ולא תתאבלו על מותי.

והכי חשוב תיהיו אנשים טובים בדרככם אל תתנולחברה להכתיב לכם מה עושה אתכם אנשים טובים,פשוט השתדלו כמה שאפשר, וגם כשנופלים דעו כי זאת הדרך להצלחה במעלה זאת.

יום הזכרון היה עבורך בעיקר יום לחשבון נפש, .. מבחינתך זהו יום קדוש, .. קראת לזה ״לאמץ לתוכנו חלקי אישיותם, ובכך להמשיך את דרכם״.

שינוי זה הדבר שחיפשתי. רציתי לשנות ולשפר את המציאות סביבי, אבל בעיקר את עצמי … אתה מסתכל סביב והשינוי כמעט ולא מובחן… עבר שבוע. הסתכלת סביב וראית את השינוי שעשית…

מתחילת הדרך ערן הראה שהגיע למכינה כדי להנהיג, כדי להתוות דרך, להיות דוגמה אישית לסביבה שלו ולחבריו. הוא לא עצר לשאול שאלות מיותרות או להתלונן, אלא פעל ועשה.

אני משתדל לחייך כשאני חושב עליך ולהיות גאה בך על הדרך שבה המשכת לגדול, שבחרת להיות מפקד משמעותי לחיילים ולחיילות שלך.

בנו הר גל* אחשלי יש לך היום יומולדתבאמא, תבוא איתנו עוד פעם אחת, בזולה לשבתלחגוג כמו שצריך, לצאת לאיזו מסיבה או ללכת לאכולאתה חסר לנו פה כל כך, למה כזה קשה השכול?

קווים נשלחים נשזרים נמשכים רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מקושרים באחדותם נצחיים במהותם

הפצע האיום שנפער בעולמנו לפני שנתיים עודנו מדמם. ובכל זאת אנחנו מצווים לשמור על התקווה. אסופת מאמרים ותפילות לימים הנוראים.

אֱלֹהֵינוּ רְאֵה כִּי
אִחַדְנוּ כּוֹחוֹת.
בִּשַּׁלְנוּ אֲרוּחוֹת.

שתשלח אורך ואמיתך למנהיגי מדינתנו ולמנהיגי המדינות והישויות האחרות המעורבות למען יפעלו להביא שלום לארץ במהרה…

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת דּוֹרוֹ

לחגוג את ליל הסדר השנה, זה כמו לנסות למזוג יין לתוך כוס שבורה…

עַכְשָׁו כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה חֲדָשָׁה.

הפצע האיום שנפער בעולמנו לפני שנתיים עודנו מדמם. ובכל זאת אנחנו מצווים לשמור על התקווה. אסופת מאמרים ותפילות לימים הנוראים.

בקשות ואיחולים לשנה הנכנסת דרך סימני החג

אֱלֹהֵינוּ רְאֵה כִּי
אִחַדְנוּ כּוֹחוֹת.
בִּשַּׁלְנוּ אֲרוּחוֹת.

שתשלח אורך ואמיתך למנהיגי מדינתנו ולמנהיגי המדינות והישויות האחרות המעורבות למען יפעלו
להביא שלום לארץ במהרה

אָהַבְתִּי. בָּחַרְתִּי. גָּמַלְתִּי חֶסֶד
דָּמַעְתִּי. הֶחֱלַמְתִּי. וִתַּרְתִּי.

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ,
בָּרֵךְ אֶת חֲטוּפֵינוּ וּשְׁבוּיֵינוּ הַבָּאִים אֵלֵינוּ מִשְּׁבִיָּם….

הוֹשַׁע נָא אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים הוֹשַׁע נָא
הוֹשַׁע נָא בָּנוֹת וּבָנִים הוֹשַׁע נָא…

אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ
שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, עֲנֵה עֲתִירָתֵנוּ.
הָיִינוּ כְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר
גַּלֵּי צִפִּיָּה הוֹמִים וְגוֹאִים בְּעֹז הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר בְּקִרְבֵּנוּ.

מי שברך … הוא יברך את (פלוני בן פלוני) שמלאו לו (מספר) שנים לנס הצלתו מיד אויב …