תּוֹדָה

חגית דרדיק אקרמן

תּוֹדָה
לִצְבָא הַהֲגָנָה לַנֶּפֶשׁ
לְשׁוֹמְרֵי הַסַּף
לְכוֹחוֹת בִּטְחוֹן הַפְּנִים
לְמִשְׁמֶרֶת הַפְּגִיעוּת
לַשִּׁרְיוֹנוֹת, לשכפ"צים
לַחוֹמוֹת (שֶׁל תִּקְוָה)
לַבִּצּוּרִים.
תּוֹדָה לַסְּכָרִים (כִּי הִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ)
לִמְעִילֵי הָרוּחַ, לְבוֹלְמֵי הַזַּעֲזוּעִים.
לְכָל מָה שֶׁהוֹדֵף, שֶׁמַּרְחִיק, שֶׁמְּשַׁטֵּחַ ,שֶׁמְּמַסֵּךְ וּמְעַרְפֵּל
לְכָל מָה שֶׁמְּאַלְחֵשׁ.
תּוֹדָה לִמְדַלְּלֵי הַ-down
לַהַדְחָקוֹת (אִמָאלֶ'ה)
לַהַכְחָשׁוֹת (לֹא קָרָה, לֹא יִקְרֶה וְלֹא אֶצְלֵנוּ)
לַאֲטִימוּת (יְחִי הָאֲטִימוּת)
לַנִּתּוּקִים (יְבֹרְכוּ הַנִּתּוּקִים)
לַ-high לַ-bye
לַ-fight לַ-flight לַ-freeze.
תּוֹדָה לָאֶסְקֶפִּיזְם הַמָּתוֹק
לִמְשַׁנֵּי הַתּוֹדָעָה
לַשֵּׁנָה, לַעֲצִימַת הָעֵינַיִם, לָעִוָּרוֹן
לְחֵיק הַשִּׁכְחָה.
תּוֹדָה לַסִּפּוּרִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְסַפְּרִים לְעַצְמֵנוּ
אֶלֶף נֶרָטִיב וְנֶרָטִיב
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַחְצוֹת עוֹד לַיְלָה, עוֹד יוֹם
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְאַב מִדַּי
לִחְיוֹת.