יתגדל שם האדם, יתעלה פועל חייו ויתברך בזכרוננו
על צרור מעלליו בימי חלדו, ועל המעש שלא הספיק להשלימו.
על החלומות שנטוו ונמוגו ועל סגולות יקר ואף חולשות אנוש שנגוזו.
יזהיר זכר האדם מבעד לדוק הערפילי של הזמן.
כזוהר הרקיע יישמר הד חייו בליבנו, ושמו לפני שמש יינון.
כי מוֹתר האדם הוא הזיכרון. לא בחושך שמו יכוסה.
___ היקר (ה), האדמה אשר באהבה חוננת,
אוספת אותך היום בעצב ובאותה אהבה אל חיקה.
ימתקו לך רגבי עפרה.
צו המשך החיים יצמיח פורקן לכאבנו.
הזמן החולף ירחם, ננצור את כל פרחי חייך לימים רבים.
יתגדל וישתבח!
