קבוץ רֵעים

דן סודרי משורר וסופר יליד שדרות (1980) ניצל ממסיבה סמוך לחניון רעים.

קוּם בֶּנְאָדָם וּבוֹא וְהָלַכְתָּ אֶל גִּבְעוֹת הַחוֹל הַדּוֹמְמוֹת, בֵּין הַבִּתְרוֹנוֹת,  אֶל שְׂדוֹת הַקֶּטֶל רַחֲבֵי הַיָּדַיִם וַעֲרוּפֵי הַפֶּה

בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה

הַשבעה בְּאוֹקְטוֹבֶּר הוּא הַשַּׁבָּת הַשְּׁחֹרָה

סְעוּ מִזֶּה, אַחַי, דָּרוֹמָה אֶל הָאָרֶץ הַנִּשְׁכַּחַת, בְּעִקְבֵי הַנָּסִים, הַנִּמְלָטִים עַל נַפְשָׁם,

אֶל הַמִּסְתַּתְּר(ים) בַּשִּׂיחִים,

לַמְּיַחֲלוֹת בִּדְמָמָה לְמָוֶת אוֹ לְנִסִּים, לִמְשַׁוְּעוֹת בִּדְמָעוֹת לְרַחֲמִים,

לְקוֹל חַיָּל עִבְרִי, אַיֶּכָּה אָחִי חַלְּצֵנִי וּפְדֵנִי

בּוֹאִי, שִׂימִי פְּעָמַיִךְ אֶל הַדְּשָׁאִים הַיְּרֻקִּים, אֶל הַקִּירוֹת הַמְּפֻיָּחִים, הַחַלּוֹנוֹת הַמְּנֻקָּבִים, הָרְכָבִים הַשְּׂרוּפִים

הִנֵּה מוּטָלוֹת גּוּפוֹתֵינוּ – אֲפִלּוּ לֹא בְּשׁוּרָה

פְּזוּרוֹת כְּדֹמֶן, יָמִים לְלֹא קְבוּרָה

דּוֹם וְהִתְחוֹלֵל בֶּן תְּמוּתָה

גְּרֹר רַגְלֶיךָ מִשָּׁם, בְּלֵב כָּבֵד וְנִקְרָע אֶל הַכְּבִישִׁים, אֶל הַגְּדֵרוֹת, הַשְּׁעָרִים הַנְּתֻצִים

שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל מֻכֵּי סוּפָה וָחוֹל

נִיר עֹז כְּפַר עַזָּה בְּאֵרִי

קִישִׁינֵב וּבָּבִיׇאר,

שְׂרֵפָה אַחִים שְׂרֵפָה

גָּלוּת בְּאַרְצֵנוּ, חַלְחָלָה

בַּת צִיּוֹן חֻלְּלָה

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אָמַרְתָּ לֹא עוֹד – וְהִנֵּה

עוֹד

וְעוֹד וָעוֹד

אֲשֶׁר עַל כֵּן

שָׂא עֵינֶיךָ שֶׁעָצַמְתָּ

אֶל הָעִיר בָּהּ לֹא חָפַצְתָּ, אֶת אַנְשֵׁי גְּבוּל לֹא חָנַנְתָּ, הִנֵּה הֵם טְבוּחִים וּשְׂרוּפִים וַעֲרוּפִים

כְּמוֹ לֹא חָלְפוּ שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים

עֲטֹף וְעָטַפְתָּ אֶת בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ

הַבַּיִת סְכֹר בַּעֲדֶךָ עַד יַעֲבֹר זַעַם

כִּי מֵי הַמַּבּוּל בָּאוּ בָּנוּ

שָׁטַף חַמַאס אֶת הָאָרֶץ

וְאֵין פּוֹרֵק וּמַצִּיל

כִּמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, נִגְזַרְנוּ

שָׁבוּ חֲכָמִים אָחוֹר, אַלּוּפֵינוּ מְבֻלְבָּלִים

אָבְדוּ הרוֹעִים, כָּךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים,

(חֲדָשִׁים מִתְגַּלִּים לַבְּקָרִים)

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל בְּנִי, יְהוּדָה גּוּר אַרְיֵה

עַם חוֹפְשִׁי הַיּשן בְּצִיּוֹן הִתְעוֹרֵר!

עֵת נָקָם וְשִׁלֵּם

גָּפְרִית וַחֲרוֹן אַף, שִׂנְאָה וְזַעַם הַמְטֵר עַל אוֹיְבֶךָ –

שֶׁמָּא בְּכָךְ תְּכַלֶּה שִׂנְאָתְךָ מֵעָל אַחֶיךָ

כְּרַע תַּחְתֶּיךָ (סֶבֶב נוֹסָף) וּבְכֵה טִפְטוּפִים

עַד אֲשֶׁר אֵין בְּךָ עוֹד כֹּחַ לִבְכּוֹת,

בְּכִי אֵם בְּכִי אָחוֹת,

עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ שִׁבְעָה, וּשְׁלוֹשִׁים, וְשָׁנָה וְשָׁנִים, יַלְּלוּ הוֹי

עַד רְצֹץ הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ

עַל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה עֲלוּמֵי יִשְׂרָאֵל

עִמְּדוּ וְקִרְאוּ בְּגָרוֹן נִחַר שֹׁמּוּ שָׁמַיִם

אֲדֹנָי אֱלֹהִים אִם עוֹדְךָ בְּתַצְפִּית –

הִגְלָה נָא וְהָשֵׁב קְדוֹרַנִּית

אַיֵּה הַיְּלָדִים אַחְיוֹת וְאַחִים

אַל נָא! אַל יִהְיוּ נִבְזִים בְּיַד בְּזוּיִים

עוֹד יָבוֹא הַיּוֹם אָמַרְתָּ,

אוּלַי כְּבָר לֹא יָבוֹא, אָמַרְתָּ,

אוּלַי כָּעֵת מֻקְדָּם

טֶרֶם נִסְפַּג הַדָּם

מְקַבְּרִים מִשְׁפְּחוֹתֵינוּ,

עוֹדֵנוּ מְחַלְּקִים טְלַאי לְיָתוֹם, לְאַלְמָנָה

עוֹד

סוֹבֶבֶת סְבִיב חַיַּת הָאָדָם

אֲבָל יִשְׂרָאֵל

מָחָר,

הָרֵם נָא מַבָּטְךָ

אֶל הַשָּׁמַיִם (שֶׁבִּפְנִים)

יֶלֶד שֶׁלִּי,

מְחִי נָא דִּמְעָתֵךְ יָלַדְתִּי הַקְּטַנָּה

הִנֵּה בָּאָה הָעֵת הַזֹּאת הַמְּדֻבָּר בָּהּ

פְּרֹשׂ כְּנָפֶיךָ עַמִּי, עַז כַּנֶּשֶׁר

קוּמִי בְּתוּלַת אֲרִיאֵל

הִנֵּה בָּאנוּ, אַחִים

סוֹף סוֹף

נִפְרַץ בְּתוֹכֵנוּ מַחְסוֹם כִּסּוּפִים

(14-24.10.23 תשרי-חשוון התשפ"ד)