אַחֲרֵי שֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר

עינת ברזילי

אַחֲרֵי שֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר
אִם מִישֶׁהוּ יַעֲקֹף בַּתּוֹר,
נָגִיד, עֲזֹב. אוּלַי הוּא מִכְּפַר עַזָּה, אוֹ סוּפָה וּכְבָר אֵין לְאָן לַחְזֹר.
אַחֲרֵי שֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר וּמִישֶׁהוּ יָשִׂים כַּפּוֹת עַל הַמּוֹשָׁב
נַחְשֹׁב, עֲזֹב. חַיָּל. אוּלַי חָזַר מֵהַדָּרוֹם, זֶה לֹא חָשׁוּב עַכְשָׁו.
אַחֲרֵי שֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר, כָּל אָדָם בָּרְחוֹב
יִהְיֶה חָשׁוּד שֶׁהוּא חָסֵר אֶחָד.
נִשְׁתֹּק. וְלֹא נָעִיר. לֹא נֶאֱמַר דָּבָר
רַק בָּעֵינַיִם נְלַטֵּף
אַחֲרֵי שֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר, נִרְצֶה שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵעָטֵף.