רגעי התמימות שלך

שי גרין, כותב לחניכו, סגן ינאי קמינקא, מצור הדסה, מפקד מחלקה בבא"ח העורף נפל בכ"ב בתשרי התשפ"ד (7.10.2023)

ינאי, הלב כואב והגעגוע גדול.
אני משתדל לחייך כשאני חושב עליך ולהיות גאה בך על הדרך שבה המשכת לגדול, שבחרת להיות מפקד משמעותי לחיילים ולחיילות שלך.
התרגשתי לשמוע מההורים שלך על פעילויות קבוצתיות שעשית לצוות שלך, שפעלת בחכמה וברגישות, ושלקחת לא מעט מהשנה שלנו יחד.
אני מחייך כשאני נזכר עם חברינו לקומונה בחוויות המשותפות, המוזיקה, הסמינרים, הקשיים שהבאת לקבוצה, רגעי ההצלחה שלך בתיכון 'רבין' ובמועדונית העיר, הסקרנות שלך והשיחות האישיות שלנו; משחקי השחמט, רגעי התמימות שלך והניסיון ללמוד איך להתמודד עם מה שהחיים מביאים.
נשארנו להתמודד עם לכתך, וגם אני נשארתי תמים וחסר הבנה על הדרך להתמודדות עם הכאב הגדול שפוקד אותנו.
תודה על הדרך המשותפת שעבורי היא אין סופית,
אוהב שי.


ינאי הוא בוגר מחזור ו’ של שנת השירות, בקומונה בקרית ים של המדרשה – החלוץ