לךְ! לךָ! לכם ולכן!
כל זוג שעומד להתחתן ורוצה לבנות טקס המחובר לחייו, הפרטיים והזוגיים, יוכל למצוא כאן מענה. גם אם תתחתנו ברבנות בטקס אורתודוכסי וגם אם תתחתנו בגינה של חברים בטקס חופשי, במדור החתונות באתר תמצאו טקסטים, רעיונות וסגנונות טקס שיוכלו להעשיר את רעיונותיכם.ן, החל משירה עברית להקריא תחת החופה, דרך פסוקים להענקת הטבעות ועד לחלופות לשבירת הכוס – לפניכם.ן עושר ומגוון תכנים יהודים-ישראלים ואנושיים שמתוכם תוכלו לבחור את הנראים בעיניכם.ן וגם לקבל השראה ליצור תכנים חדשים משלכם. עוד פרטים על האתר תוכלו למצוא כאן

חתונות ליהודים וליהודיות בישראל נחלקות לשלושה סוגים עיקריים: חתונה דרך הרבנות הראשית, חתונה אזרחית בחו"ל, וחתונה חופשית.
חתונה ברבנות: על פי החוק הישראלי נישואין בישראל אפשריים רק במוסדות הדתיים הפורמליים של הזוג המתחתן, במקרה של זוג הטרוסקסואלי יהודי – דרך הרבנות הראשית. חתונה זו מבוססת על מסורות החתונה היהודיות האורתודוקסיות, ויתרונה הגדול בהיותה מוכרת חוקית ופשוטה מבחינה ביורקרטית (הזוג יהיה רשום כנשוי בכל מוסדות המדינה). חסרונה של דרך זו הוא בהיותה לא שיוויונית בין חתן וכלה, מגבילה את מי שזכאי להתחתן ('פסולי חיתון, להטב"ק) ובמקרה של גירושין – מבוססת על חוסר שיוויון או הדדיות גם בפירוק הנישואים. בנוסף עבור חלק מהמתחתנים, התכנים של הטקס אינם מובנים או אינם מתאימים לתפיסות עולמם.ן.

חתונה אזרחית בחו"ל: זוגות שאינם רוצים להתחתן דרך הרבנות הראשית אבל מעוניינים ברישום רשמי של הנישואין  יכולים להינשא בחו"ל בטקס אזרחי. קיום טקס כזה מחייב את הזוג לדווח עליו למשרד הפנים ולהסדיר את הרישום הפורמלי של היחסים. כך הזוג יכול להירשם במרשם האוכלוסין כזוג נשוי לכל דבר ועניין (בדומה לחתונה ברבנות, אך גם זוגות שלא יוכרו ברבנות כגון זוגות להטב"קים יכולים לבצעה ולהירשם כנשואים.ות). זוגות רבים בוחרים לקיים לפניאו אחרי טקס הנישואין האזרחי, טקס חתונה בנוכחות חברים ובני משפחה, טקס זה יכול להתקיים בכל סגנון(מסורתי,  חדשני או שילוב של השניים). חסרונותיה טמונים בבירוקרטיה הכרוכה בנישואין בחו"ל ובעלויות הנלוות לכך. בנוסף חשוב להדגיש כי זוגות שרשומים במרשם האוכלוסין כנשואים, גם כאשר הנישואים הם אזרחיים, ומעוניינים להתגרש, יצטרכו לעשות זאת דרך בית הדין של הרבנות הראשית, ושוב יהיו כפופים לחוסר השוויון בין גברים לנשים.

חתונה חופשית היא טקס שאינו מוכר מבחינה חוקית במדינת ישראל. זוהי חתונה היכולה להתקיים בכל סגנון, מיהודי-הלכתי, דרך חתונה יהודית-שיוויונית ועד לטקס בעיצוב עצמי השואב מן הישראליות או מתרבות העולם. יתרונה הוא בשמירה על החופש גם בכל מה שקשור לבחירת דרכי החתונה וגם בכל מה שקשור לגירושין במידה ויהיה בהם צורך. חסרונה הוא בהיעדר תוקפה החוקי, אשר כדי להשלימו יש להירשם במשרד הפנים בסטטוס 'ידועים בציבור'. סטטוס זה כמעט ומשווה את זכויות בני הזוג לבני זוג נשואים אך יש לדעת כי אינו מוכר בחו"ל. יש לשים לב שבמקרים מסויימים גם חתונה 'חופשית' יכולה להפוך להיות מחייבת מבחינה הלכתית.

לא משנה באיזו חתונה תבחרו – התכנים במדור החתונות יכולים להעשיר את הטקס שלכם.ן, להעמיקו ולתת לו זווית אישית ויצירתית. תוכלו למיין את התכנים, בין היתר, על פי סוג הטקס המבוקש.

למידע נרחב על סוגי החתונות ומשמעותיהם החוקיות, ראו: מסמך מקיף שנכתב במרכז רקמן

למידע נוסף על חתונות שיוויוניות לחצו כאן

"שום אדם איננו אי", כתב ג'ון דוהן, ובמילים אחרות, אנו מתקיימים כחלק מסביבה רחבה יותר – משפחה, קהילה, עמיתים לעבודה. החיים ביחד הם עיקרה של הזוגיות, כמובן, והחלק החשוב ביותר בה אולם טקס החתונה הוא הזדמנות להצהרה פומבית – יותר או פחות – של הזוג ביחס לחיים המשותפים הקיימים או העתידיים, והוא מהווה הזדמנות לחגוג את הזוגיות בהקשר רחב יותר, עם הסביבה התומכת, ולמקמה בתוך רשת הקשרים שתעטוף אתכם.ן לאורך החיים. בהמשך הדרך, טקס החתונה מהווה רגע בזמן שאפשר לחזור אליו, להיזכר בו ובאהבה שליוותה אתכם.ן לאורכו, ולשאוב מכך כוחות, עידוד ונחמה, ולזכור מהם הערכים שנמצאים בבסיס הזוגיות.
וחוצמזה, אהבה היא סיבה נהדרת לחגיגה!
מבחינה משפטית חשוב לציין כי עצם קיום טקס חתונה בפני קהל מהווה ראיה והוכחה להיותם של בני הזוג ידועים בציבור בשל האופי ההצהרתי של כוונת בני הזוג לקשור את חייהם וגורלם יחד.

טקס החתונה המסורתי מחבר אותנו לאבותינו ולאימותינו ולשורשים עמוקים בהיסטוריה של עמנו, מכאן יופיו ועוצמתו ואכן, אפשר להסתפק בו. מדור החתונות שלנו נותן הזדמנות להוסיף את הקול האישי והפרטי, העכשווי, לצד הטקס המסורתי או במקומו, כל זוג וזוג כפי שנכון לו. טקס משמעותי יכול לשקף את הערכים של בני הזוג, לתת ביטוי טקסי, הצהרתי וחגיגי לערכים שבשמם ובשבילם נכרתת ברית הזוגיות. עוד יש לומר כי היותו של הטקס עתיק יומין מביא עימו גם מעמד מסוים לכלה, השותקת בחופה המסורתית, על כן, בין הטקסים המובאים כאן יש אפשרות להשיב לכלה את קולה, גם באופנים המתיישבים עם ההלכה האורתודוקסית וגם באופנים אחרים.
זאת ועוד, ישנם זוגות שאינם יכולים להינשא בטקס המסורתי ועבורם הטקסים המתחדשים והחדשים מהווים אלטרנטיבה אשר מצד אחד נותרת מחוברת למסורת אך מצד שני מחבקת את הווייתם כמו שהם. ועבור אלה שאינם מעוניינים בטקס מסורתי כלל, ישנן כאן הצעות אחרות ומגוונות.

כולם וכולן! אמא וסבתא, דוד וחבר, אחות ואחיין, כולם!
בחתונות הנערכות דרך הרבנות הראשית, רק גברים יורשו לברך את שבע הברכות, אך במקרים רבים, הרב יאשר לאורחות ולאורחים נוספים להוסיף ברכות אישיות (בין הברכות המסורתיות או בסיומן).

בחתונות שאינן דרך הרבנות, כולל חלק מן החתונות על פי ההלכה האורתודוקסית, נשים וגברים כאחד רשאים לברך את שבע הברכות כמו גם להוסיף או להתאים ברכות.

ניתן לשלב ברכות מסורתיות וחדשות או רק לברך בברכות חדשות. מגוון מכל האפשרויות הללו תמצאו באתר.

למעוניינים באישור הלכתי לנשים לברך שבע ברכות, מוזמנים לקרוא את מאמרם של הרב דוד ביגמן והרב ד"ר יוסף סלוטניק, "האם אישה יכולה לברך ברכת חתנים?", צהר מג, עמ' 206-189,

שאלה חשובה והתשובה עוד יותר!

לא משנה באיזה טקס תבחרו להתחתן, הכי חשוב לחתום על הסכם שיסדיר את היחסים וגם את אופן הפרידה, אם זאת חס וחלילה תגיע. קשה לחשוב על אפשרות כזאת רגע לפני חגיגת האהבה, אבל דווקא מתוך האהבה, זוהי חלק מחובתכם.ן כלפי הצד השני. כניסה להליך פרידה, בין אם גירושים בתוך הרבנות ובין אם פרידה מחוץ לה, עשויה לגרור מריבות וסכסוכים אשר ניתן למנוע בחתימה מראש על הסכם הוגן השומר על שני הצדדים. קל בהרבה להגיע אליו מתוך האהבה של הימים טרם החתונה, כשכל צד דואג לצד השני ורואה בטובתו.

ישנן אפשרויות רבות להסכמים, והן גם תלויות באופן שבו תחליטו להתחתן. אם מדובר בחתונה דרך הרבנות הראשית, יש לחתום על הסכמי טרום נישואין המעניקים כלי הלכתי המוכר בבית הדין בישראל, לשמירה על גירושים הוגנים ושיוויוניים. אם מדובר בחתונה אזרחית או בחתונה חופשית, הרי שניתן לחתום על הסכמי ממון אצל עו"ד המתמחות.ים בנושא.

הסכמי טרום נישואין הלכתיים:

• 'שטר נישואין בצדק' של מרכז צדק לנשים, לחצו כאן
• 'הסכמאהבה' של ארגון צהר, לחצו כאן ,
• 'הסכם לכבוד הדדי' של מכון עתים, לחצו כאן
• הסכם 'ברית אהבה' לזוכות הנישאים בחתונה לא הלכתית, לחצו כאן
• הסכמי ממון מסובסדים במסגרת התנועה הרפורמית, לחצו כאן

על פי החוק הישראלי, הדרך היחידה להתגרש היא דרך בית הדין הרבני, אשר קיים בו חוסר שיוויון מובנה כלפי נשים שכן על פי ההלכה, הכוח לגרש מצוי בידי הגבר ובידו גם לסרב לגירושין. כמו כן, בית הדין הרבני מורכב כולו מגברים ולפיכך לעיתים הקול הנשי בו מוחלש. בשל כך, דווקא ברגעי האהבה והקרבה של טרום הנישואין, יש לדאוג למה שחלילה עלול לקרות בעתיד, ולשמור על הזכויות והחופש ההדדי של בני הזוג באמצעות חתימה על הסכם המסדיר את היחסים ומעגן את אפשרות הפרידה ההוגנת. חתימה על הסכמי טרום נישואין כמו גם על הסכמי ממון יכולה למנוע עוגמת נפש מרובה בעתיד, לחסוך מריבות והתנגשויות ולצמצם את הסכנה של סחטנות וסרבנות גט או עגינות.
יש להדגיש, גם המתחתנים חתונה יהודית הלכתית מחוץ לרבנות או המתחתנים בנישואים אזרחיים בחו"ל אשר יירשמו במשרד הפנים כנשואים (ע"פ החוק הם מחויבים לעשות כן), ייאלצו לעבור בבית הדין הרבני של הרבנות אן יבחרו להתגרש.
למי שרוצים להימנע מהגעה לרבנות בעת פרידה מומלץ שלא להינשא באופן הלכתי ואף לא בנישואים אזרחיים בחו"ל אלא לבחור בחיים משותפים כידועים בציבור (כמובן שיוכלו לקיים טקס נישואין יהודי לבחירתם, כזה שאינו מוכר על ידי מדינת ישראל, ומומלץ להתייעץ עם עורכ.ת דין שמתמחה בנושא) .

להרחבה בנושא הצורך החיוני בחתימה על הסכם, ראו "נישואים פרטיים כהלכה", מבוי סתום, 2018,

כפי שנאמר בתשובות קודמות, הגירושין בישראל המבוססים על הלכה אורתודוקסית בפרשנות שמרנית, עלולים ליצור מצבי אי שיוויון ופגיעה, בעיקר בנשים אך לא רק, כאשר הגירושין תלויים בעיקר ברצונו הטוב של הגבר.
ההסכמים הללו הם שלוש דרכים שונות או משלימות להתמודד עם שאלת הגירושין.

הסכם קדם נישואין הוא כלי מרכזי למניעת סרבנות גט, אשר זוכה לתמיכה מצד רבים בעולם האורתודוכסי. מטרתו היא לקבוע השלכות כספיות לסרבנות גט וכתוצאה מכך להפחית את כדאיותה, ועל ידי כך למונעה. ההסכם הדדי, וכך כאשר אחד מהצדדים מעוניין להתגרש, באפשרותו לשלוח הודעה על רצונו זה, ואם לאחר תקופה מסוימת הזוג עודנו נשוי בגלל סרבנות הצד השני, ניתן להפעיל את ההסכם והסרבן יישא בהשלכות הכספיות הנקובות בהסכם, הסכם זה רלוונטי בעיקר לנישואים הלכתיים (אורתודוקסיים או מסורתיים), ישנם עורכי חופות הלכתיים המתנים את החתונה בחתימה על הסכם זה. ישנם כמה סוגים של הסכם קדם נישואין, כולל הסכם לכבוד הדדי והסכם לנישואין בצדק והגינות.

תנאי בקידושין הוא אפשרות המוזכרת כבר במשנה, על פיה תוקף הקידושין מותנה בקיום תנאי מסוים שנקבע בשעת הקידושין. אם התנאי אינו מתקיים – הנישואין בטלים. הצורך בתנאי בקידושין נוסף להסכם קדם נישואין נובע מכך שישנם מצבים – אי שפיות, נעדרות או בריחה מהארץ – שבהם אין בכוחו של הסכם קדם הנישואים למנוע עגינות. יש לומר, כי הקידושין אינם מתבטלים מאליהם אלא אך ורק על פי קביעת בית דין, אשר עלול לא להכיר בו.

הסכם ממון נועד להגדיר כיצד יחולקו נכסיהם של בני זוג עם סיום חייהם המשותפים וניתן לקבוע בו הסדרים אישיים מותאמים אישית לנסיבות הרכושיות של בני הזוג. במקרה של 'ידועים בציבור', הסכם זה חשוב כדי להסדיר את המשטר הרכושי החל על יחסי בני הזוג במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פרידה. גם במקרה שבו נדרשים גירושין דרך הרבנות, בכוחו של הסכם ממון לצמצם למינימום את המאבק המשפטי בין בני הזוג, ולהבטיח שיתקיים במסגרת שיווינית כמו בית משפט לענייני משפחה. הסכמי ממון נעשים ע"י עו"ד. .

לפרטים נוספים על שלושת סוגי ההסכמים, ראו:
"נישואים פרטיים כהלכה", מבוי סתום, 2018, (במיוחד , עמודים 30-17).
ההסכמאהבה של ארגון צהר.
הסכם הכולל גם הסכם קדם נישואין וגם תנאי בקידושין, של מרכז צדק לנשים.

לא. מבחינה הלכתית, כל בגיר.ה יכול.ה לערוך את טקס החתונה, ובתנאי שיש מסביב שני עדים כשרים.
מבחינת החוק הישראלי, מכיוון שהוא מפנה לחתונה ברבנות הראשית, הרי שרק מי שיש לו הרשאה של הרבנות הראשית רשאי לערוך את הטקס, ובהכרח יהיה זה גבר אורתודוכסי, שהרבנות הסמיכה.
חתונות מחוץ לרבנות משוחררות מעניין זה וניתן לבחור באופן חופשי לחלוטין מי יערוך את הטקס, בין אם הוא הלכתי ובין אם לאו, אשה או גבר.

הנחיית טקס היא מיומנות, הכוללת בתוכה יכולת להעניק משמעות לרגע, להיות קשוב.ה לזוג ולבני משפחותיהם, לעניין את הקהל וליצור לטקס את הקצב הנכון, ואת הטון המתאים. א.נשים שהוכשרו בהנחיית טקסים מביאים עמם הרבה יותר מהנחיה 'טכנית' או תכליתית, ומסוגלים להעניק לו רובד נוסף ומשמעותי. ייתכן ויש מבין מכריכם או חברותיכן מישהי או מישהו המחזיק.ה בכישורים אלה, אך במידה ולא, מומלץ לפנות לעורכ.ת טקס שיעצבו איתכם.ן טקס אישי ומשמעותי וינחו מעמד משמעותי זה.

כאן תוכלו למצוא עורכות ועורכי טקסים ולחפש מביניהם את המתאימ.ה לכם.ן 

בעוד הרבנים שמחתנים דרך הרבנות הראשית מקבלים שכר מהמדינה, הרי שעורכי ועורכות טקסים מחוץ לרבנות הראשית אינם זוכים לתמיכה ממשלתית. זוהי מומחיותם.ן ועבודתם.ן וכבכל עבודה – עליהם.ן לקבל שכר.

התשלום משתנה מעורכ.ת לעורכ.ת, וכולם.ן פועלים ופועלות בתוך מרחב שבו התשלום הוא כלי להמשך יצירה יהודית-ישראלית משוחררת.

זהו נושא מורכב ועדין, התלוי ביחסים בכל משפחה ומשפחה, ובין בני הזוג להורים. מחד, הורים רבים חשים שנישואי ילדיהם הם מעין החותמת האחרונה על גידול הילדים, שמרגע הנישואים הופכים למשפחה משל עצמם, ומתוך כך חשוב להם להיות מעורבים ולקחת חלק, כדי לחתום את תקופת הגידול. מאידך לעיתים יש חילוקי דעות בין ההורים לזוג בנוגע לאופי הטקס המתוכנן. כדאי לנסות למצוא דרך לשוחח על הטקס, על הערכים והכוונות וליצור תמהיל שייתן מקום לכל בני המשפחה, ויחזק את הקשרים והחיבורים. רצוי ומומלץ להקדיש זמן לשיחות ולבירור מה חשוב לכל אחד ואחת, על מנת לנסות להגיע לטקס שכולם מוצאים בו את מקומם מתוך שמחה. מומלץ לנהל את השיחות כמה שיותר מוקדם, כדי לא להגיע לרגע האחרון עם קצוות לא סגורים ומתחים שמתעוררים.

שיהיה במזל טוב!

כולם וכולן! אמא וסבתא, דוד וחבר, אחות ואחיין, כולם!
בחתונות הנערכות דרך הרבנות הראשית, רק גברים יורשו לברך את שבע הברכות, אך במקרים רבים, הרב יאשר לאורחות ולאורחים נוספים להוסיף ברכות אישיות (בין הברכות המסורתיות או בסיומן).

בחתונות שאינן דרך הרבנות, כולל חלק מן החתונות על פי ההלכה האורתודוקסית, נשים וגברים כאחד רשאים לברך את שבע הברכות כמו גם להוסיף או להתאים ברכות.

ניתן לשלב ברכות מסורתיות וחדשות או רק לברך בברכות חדשות. מגוון מכל האפשרויות הללו תמצאו באתר.

למעוניינים באישור הלכתי לנשים לברך שבע ברכות, מוזמנים לקרוא את מאמרם של הרב דוד ביגמן והרב ד"ר יוסף סלוטניק, "האם אישה יכולה לברך ברכת חתנים?", צהר מג, עמ' 206-189,