טקסי צער ונחמה
ישראלים לימי מלחמה

עקיבוש.עקיבא ואני מכירים מגיל 19 , התקבלנו יחד לצוות הסיור, הוכשרנו יחד ולחמנו במבצעים רבים ובמלחמות השונות. מעופרת יצוקה דרך צוק איתן, וכמובן במלחמה הנוכחית. איך אוכל להיפרד ממך?

"החלום התגשם, והגעת לישראל בסביבות גיל 19-20. אחרי תקופה קצרה כבר התגייסת לצבא ההגנה לישראל ושירתת כלוחם. עבורך זאת הייתה גאווה לשרת עבור המולדת.

"

לא יודע למה, אבל יש ימים שהחוסר שלך כל כך מורגש, כל כך בלתי נסבל. הרגש עולה על גדותיו. הכמיהה לך מציפה, מכסה, מטביעה את היש, את הנוכח, הכל מחוויר ביחס לאין שלך.

חשבתי הרבה מה אני רוצה לשתף ולהעלות, האינסטינקט שלי היה לשתף את ההספד אבל הוא נכתב בכאב וצער ואת זה אני אשמור לעצמי.

רק עכשיו יושב לכתוב. לך. עליך. עלינו. כבר כמעט שבוע עבר מאז שבישרו לנו שנפלת כגיבור בקרב עם מחבלים. האמנתי שכל עוד אין הלוויה, כל הסיוט הזה לא באמת קרה. אבל לצערי הגדול מאוד, מה שרציתי שיתברר כחלום, התגלה כמציאות שחורה משחור.

היו היה בית משפחתי באזור השרון, קראו לו ״בית השמחות״. בבית השמחות יש אבא אמא וארבעה ילדים, בבית השמחות חוגגים המון בר מצוות ,חתונות הכל קורה בבית השמחות.
אך הפעם בבית השמחות יש הלוויה יש שבעה של הילד הכי שמח בבית השמחה.

אני מנסה לדמיין את השעות הקרובות. להוביל את הדבר הזה, להיות שם ראשון בחלק הכי מורכב – זה בדיוק מה שחינכתם אותי לעשות.

למקרה שאני מת, כדאי שאשאיר הוראות הפעלה או הספד כלשהו על עצמי, הרי מה שווה לחיות אם לא אזכה להספיד אף אחד.

אבל אני מבקש מכם תהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תגעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח.

ואם אי פעם אמות לפני שיגיע זמני,אני רוצה שתחגגו את החיים ולא תתאבלו על מותי.

והכי חשוב תיהיו אנשים טובים בדרככם אל תתנולחברה להכתיב לכם מה עושה אתכם אנשים טובים,פשוט השתדלו כמה שאפשר, וגם כשנופלים דעו כי זאת הדרך להצלחה במעלה זאת.

יום הזכרון היה עבורך בעיקר יום לחשבון נפש, .. מבחינתך זהו יום קדוש, .. קראת לזה ״לאמץ לתוכנו חלקי אישיותם, ובכך להמשיך את דרכם״.

שינוי זה הדבר שחיפשתי. רציתי לשנות ולשפר את המציאות סביבי, אבל בעיקר את עצמי … אתה מסתכל סביב והשינוי כמעט ולא מובחן… עבר שבוע. הסתכלת סביב וראית את השינוי שעשית…

מתחילת הדרך ערן הראה שהגיע למכינה כדי להנהיג, כדי להתוות דרך, להיות דוגמה אישית לסביבה שלו ולחבריו. הוא לא עצר לשאול שאלות מיותרות או להתלונן, אלא פעל ועשה.

אני משתדל לחייך כשאני חושב עליך ולהיות גאה בך על הדרך שבה המשכת לגדול, שבחרת להיות מפקד משמעותי לחיילים ולחיילות שלך.

בנו הר גל* אחשלי יש לך היום יומולדתבאמא, תבוא איתנו עוד פעם אחת, בזולה לשבתלחגוג כמו שצריך, לצאת לאיזו מסיבה או ללכת לאכולאתה חסר לנו פה כל כך, למה כזה קשה השכול?

קווים נשלחים נשזרים נמשכים רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מקושרים באחדותם נצחיים במהותם