טקסי צער ונחמה
ישראלים לימי מלחמה

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְמֵהּ רַבָּא,
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ,

יתגדל שם האדם, יתעלה פועל חייו ויתברך בזכרוננו
על צרור מעלליו בימי חלדו, ועל המעש שלא הספיק להשלימו.

יִתְגַדַל וְיִתְקַדַש שְמֵה רַבָה…
יְהִי זִכְרְָך, (שם), שָמּור אִתָנּו לְיָמִים
ודְמּותְָך לְנֶגֶד עֵינֵינּו…

יזכור עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה וְהַשָּׁלוֹם, קָרְבְּנוֹת טֶבַח הַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה תשפ"ד.

יִזְכֹּר עַם יִשרָּאֵל אֶת בָּּנָּיו וּבְנוֹתָּיו, הַנֶּאֱמָּנִים וְהָּאַמִּיצִים, כִּתּוֹת הַכּוֹנְנוּת, הַמִּשְׂטָּרָּה, חַיָּּלֵי צְבָּא הַהֲגָּנָּה לְיִשרָּאֵל , וְאַנְשֵי קְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין וְהַבִּטָּּחוֹן, וְכָּל הַמִּתְנַדְּבוֹת וְהַמִּתְנַדְּבִים

יִזְּכֹּר אֱלהִֹים אֶת נִשְׂמוֹת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשרָּאֵל, חַלְלֵי טֶבַח עוֹטֵף עַזָּּה וְגִבּוֹרֶיהָ

יִזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁל חַלְלֵי טֶבַח שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ"ד

הַמְצֵא מְנוּחָּה נְכוֹנָּה עַל כַּנְפֵי הַשְּׂכִינָּה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָּרָּקִיעַ מַזְהִירִים אֶת כָּּל נְשָּמוֹת נִרְצְחֵי טֶבַח עוֹטֵף עַזָּּה

נזכור אותך, יקירנו שאבד לנו. את מראך, את הבעות פניך, את מאור פניך, את פעימת החיים בתנועותיך

בַּצַּר לִי אֶקְרָא, וְאֶלֵיכֶם אֲשַׁוֵּעַ. שִׁמְעוּ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי תָּבוֹא בְאָזְנֵיכֶם. אֻמְלַל אָנִי, נִבְהֲלוּ עֲצָמָי, וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד..

יתגדל ויתקדש שמי רבא.
טללי שמים ממלמלים את שמותיכם בארץ עטופת כאב וטרופת חורבן, באהבה רבה.

נִזְכֹּר אֶת אַחֵינוּ וְאֶת אַחְיוֹתֵינוּ, הַנֶּאֱמָנִים וְהַנֶּאֱמָנוֹת, הָאַמִּיצִים וְהָאַמִּיצוֹת
שֶׁאִבַּדְנוּ בְּתוֹךְ אֵימַת הַמִּלְחָמָה.

אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, דַַּיַּן נִפְגְּעוֹת וְנִפְגְּעֵי מַעֲשֵי הָעַוְלָה וְהַטֶּרוֹר שֶׁנַעֲשׂוּ בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ"ד…

יתְגַּדַּל זִכְרָם שֶׁל הֲרוּגֵי קִבּוּצֵי עוֹטֵף עַזָּה וְכָל נִרְצְחֵי הַמַּעֲרָכָה הַנּוֹרָאָה בֶּעָרִים, בַּיִּשּׁוּבִים וּבַמּוֹשָׁבִים…

יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, .. אֶת הַנָּשִׁים, הַגְּבָרִים, הַיְּלָדוֹת וְהַיְּלָדִים, הָעוֹלָלִים הָרַכִּים, הַמְּבֻגָּרִים לְמוּדֵי הַיָּמִים..

הננו מוכנים ומזומנים בכל לבבנו לשמוע עדות נאמנה ולהניחה לפננו למשמרת.
דַּע/ דעי כי לפניך עַיִן רוֹאָה, וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת

‏יזכור לנופל, אדם נטול תהילה
‏שלא זינק על רימון,
‏ לא הוביל מחלקה.

‏לא משך את האש
‏לא חילץ לכודים,

יזכור אלוהים את בניו האהובים והנעימים,
בני תאילנד ונפאל יושבי עלומים, שנטבחו באכזריות איומה במקום מגוריהם…

אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת וּמְקוֹר הָרַחֲמִים
אֱסֹף אֵלֶיךָ אֶת הַנִּרְצָחִים עַל קִיּוּם שִׁמְךָ

לֹא אוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה אֲנַחְנוּ יוֹתֵר מִנְהָרָה בִּקְצֵה הָאוֹר וְיֵשׁ עוֹד קוֹל חַי

נִזְכֹּר אֶת הָאֲהוּבוֹת וְהָאֲהוּבִים שֶׁנִּרְצְחוּ בַּקִּבּוּצִים, בַּמּוֹשָׁבִים, בְּעָרִים בַּשָּׂדוֹת וּבַפְּזוּרָה

אַל תַּתִּיר לָנוּ לְפִרְסוּם.
אֵינֶנּוּ מַתִּירִים לְךָ.
לֹא לְפִרְסוּם
וְלֹא לִבְשׂוֹרָה

עַכְשָׁו כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה חֲדָשָׁה.