מְקוֹרֵךְ בָּרוּךְ

סבתא: וִיְהִי רָצוןֹ מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִתֵּן בְּלִבֵּךְ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ,
וְתִהְיֶה יִרְאַת הַשֵׁם עַל פָּנַיִך כָּל יָמַיִךְ שֶׁלֹּא תֶחֱטָאִי וּתְהִי חֶשְׁקֵךְ
בַּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, עֵינֵיִךְ לְנוֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךְ יְדַבֵּר חָכְמותֹ וְלִבֵּךְ יֶהְגֶּה
אֵימותֹ, יָדַיִךְ יַעַסְקוּ בְּמִצְוותֹ, רַגְלַיִךְ יָרוּצוּ לַעֲשׂותֹ רְצוֹן אָבִיךְ
שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וִיְהִי מְקוֹרֵךְ בָּרוּךְ.

אחיי התינוקת: אֲחוֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה (בראשית כד 60)

שירה משותפת: המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי
ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ.