לאהוב בעוצמות חדשות

…מבט בך וגל גואה ושוטף של פליאה,
אהבה ורוך מציף את כל נימי הגוף
אינספור רגשות, מפעמים יחדיו במפגש איתך,
חלום שהפך להתגשמות.
אינספור רגשות, מחשבות, פחדים, תקוות,
מכורבלים ושזורים בינינו לבין הפלא הקטן הזה.
הפלא הזה, שהוא את –
הפה הקטן שלך, העיניים, האצבעות הקטנות המושלמות
התלתלים […] ההולכים ומתארכים, הרכות הנפלאה הזאת..[…]
את צומחת לנגד עינינו,
כל יום פלא חדש שמרים את הלב מעל לגדותיו.
דרכך נגלים לנו נפלאות החיים,
נס הלמידה – דבר אינו מובן מאליו.

רק הגעת לעולם וכבר היית לנו למורה,
לימדת אותנו:
לחתל לערסל,
לפנק, לנשק,
להרדים, להניק,
להציב גבולות, להצחיק..

לשאול, לחנך, לאלתר ולחקור
להביט קדימה, פנימה וגם לאחור
לתרגם מבעים של שפה חדשה,
[….]
לימדת אותנו לאהוב בעוצמות חדשות

וגם לקפוץ כל הלילה על כדור עגול,
להתמודד עם קשיים ולהמשיך ולגדול
לימדת אותנו להיות קשובים,
לימדת אותנו להיות הורים.

כל מה שחשבנו שידענו עד היום,
לימדת אותנו לראות באור חדש.
בעיניים אוהבות של הורים
הורים לילדה, הורים לאדם,
אדם יחיד, מיוחד ומופלא,
כמו כל ילד, כמו כל ברואי עולם.

חיברת אותנו כחוליה בשרשרת ארוכה
להורינו, משפחתנו, לקהילתנו, לחברה.
…
שנמשיך להנות מנפלאות צמיחתך
וללמוד את יופיו של העולם דרכך
מי יתן ונצליח להופכו ראוי יותר עבורך.

נכתב על ידי: אלית חביב גלעד, קבוצת בוסתן, קיבוץ משעול, 2006