תְזָכֵּנוּ לִרְאוֹת בִּצְמִיחָתָה

המנחה או אחד המשתתפים:
"אתה מוצא שלושה שמות נקראו לו לאדם:
אחד מה שקוראים לו אביו ואמו,
אחד מה שקוראים לו בני אדם,
ואחד מה שקונה לו לעצמו,
טוב מכולם מה שקונה הוא לעצמו."
(מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל, סימן א')

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ קַיֵּם אֶת הַיַּלְדָּה הַזּוֹ שֶׁבָּאה הַיּוֹם בִבְרִית אַבְרָהָם וְשָׂרָה, לְאָבִיהָ וּלְאִמָּהּ, וַיִּקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל ____. יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵאת חֲלָצָיו וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִּטְנָה, כַּכָּתוּב: "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ" (מִשְׁלֵי כג, כה). הוֹדוּ לָהּ' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ (תְּהִלִּים קיח, א).

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אם הַיַּלְדָה וְאביה, וְיִזְכּוּ לְגַדְּלָהּ וּלְחַנְּכָהּ וּלְחַכְּמָהּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל עַמָּהּ וִיהִי אֲדֹנָ-י אֱ-לֹהֶיהַָ עִמָּהּ.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַרַכָּה וְהַעֲדִינָה, וְיִהְיוּ יָדֵֶיהָ וְלִבָּהּ לָאֵ-ל אֱמוּנָה, וְתִזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרִנָּה.

ההורים מסבירים על השם ומסיימים בברכה :
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הַ' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאמוֹתֵינוּ, כְּשֵׁם שְזִיכִּיתִנוּ לְהַכְנִיס אֶת הַבַּת הָנוֹלֶדֶת לָנוּ בִבְרִית עָם יִשְׂרָאֵל, כָּך תְזָכֵּנוּ לִרְאוֹת בִּצְמִיחָתָה וְלִהְיוֹת שׁוּתָפִים בְּשִׂמְחָתָה. אוֹהֶבֶת וְאֲהוּבָה, נְעִימָה וּקְרוֹבָה אֶל כָּל הָעוֹלָם וְהָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתָ. וּתְרַחְמָה וְתִחְיֶה חַיִּים אֲרוּכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִילוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִימָה, חַיִּים שֶׁל יוֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתִּהְיֶה בָּהֶם אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שְׁתְּמַלֵּא בָּהֶם מִשְׁאֲלוֹת לִבָּהּ לְטוֹבָה, אָמֵן סֶלָה.

עורכ.ת הטקס והקהל
הֲיִי אֲשֶׁר תִּהְיִי, וַהֲיִי בְּרוּכָה בַּאֲשֶׁר תִּהְיִי.(מרשה פלק)

סיום:
בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן