וַיְבָרְכוּ וַיּאֹמְרוּ לָהֹּ

אחד מבני או בנות המשפחה או האורחים, נושא.ת את התינוקת בידיים ואומר.ת:
"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת-קוֹלֵךְ, כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים ב, 14).

על פי מנהג יהדות רומא, עורך הטקס ממשיך וקורא:
"וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה וַיּאֹמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שׂנְאָיו" (בראשית כד, 60).

בלידת בת בכורה אומר האב:
"אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּה, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּה,