יהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיך

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹקַי וְאֱלֹקֵי אֲבוֹתַי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא רָצוּי לְפָנֶיךְ עַכְשָׁיו שֶׁאֵין בּוֹ לֹא חֵטְא וְלֹא עָוֹן כָּךְ יִהְיֶה תָּמִיד לְפָנֶיךְ שֶׁלֹא יִפְגּוֹם בְּרִיתוֹ.
וְאַל תְּבִיאֵהוּ לִיְדֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִיְדֵי בִזָּיוֹן. וִיהִי בָּרִיא אוּלָם לְעֲבוֹדָתְךָ. וְתָמִיד יִהְיֶה נֶגֶד פָּנָיו יִרְאָתֶךָ.
וְלֹא יָסִיר דַעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ מִלִּמוּד תּוֹרָתֶךָ וּמֵעֲשִׂיַת מִצְוֹתֶיךָ וִיְהִי כֵן עִמְּךָ עַד יוֹם מוֹתוֹ. וְתַזְמִין לוֹ פַּרְנַסָּתוֹ מִיָּדֶךָ.
וְאַל תְּבִיאֵהוּ לִיְדֵי בָּשָׂר וָדָם שֶׁזֶּהוּ מָסַךְ מַבְדִּיל לוֹ שֶׁלֹא יוּכַל לְעָבְדֶּךָ בִּהְיוֹתוֹ מְכֻסֶּה בּוֹשֶׁת וּכְלִימָה לְצַפּוֹת מִיַּד בָּשָׂר וָדָם נָבָל וְקַפְּדָּן וּמַתְּנַתוֹ מוּעָטָה זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם.
וְכֵיוָן שֶׁמְצַפֶּה לַאֲחֵרִים חָכְמָתוֹ נִסְרֶחֶת וְנַפְשוֹ עָלָיו נֶעְצֶבֶת וּבְשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב. לֹא כֵן הַמְּקַבֵּל מִיָּדְךָ הָטּוֹבָה הָפְּתוּחָה וְהָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה.
וְלֹא יִצְטָרֵךְ מִן הַבִּרְיוֹת עַד יוֹם מוֹתוֹ. וּכְשֶׁיִזְכֶּה לְזִקְנָה יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹא יָבֹאוּ עָלָיו יִסוּרִים לֹא כְּבֵדִים וְלֹא קָלִים וְלֹא יֵאָרְעוּ לוֹ חֳלָאִים בְּחַיָּיו.
וְתַצִּילֵהוּ מִכָּל פְּגָעִים וּמִקְרִים רָעִים כְּדֵי שֶׁתָּמיד יִהְיֶה מוּכָן לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וְאַל יָבֹא לִידֵי שׁוּם מִכְשׁוֹל דָּבָר שֶׁבָעוֹלָם לֹא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא בְּדִבְרֵי צָרְכוֹ.
וְלֹא יִפּוֹל בּוֹ מוּם מֵחֲמַת חֹלִי אוֹ מַכָּה וְהַגִּיעֵהוּ לְזִקְנָה בְּבָנִים וּבָנוֹת שֶׁיִרְאֶה בְחֻפָּתָן עוֹסְקִים בְּתּוֹרָה וּמִצְוֹת. וְלֹא תִהְיֶה מִיתָתוֹ מֵחֲלִי כָבֵד וּמִשֻׁנֶּה.
וְיָבֹא אֶל הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא שָׁלֵם בְּכֹל אֵבָרָיו אָמֵן:
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךְ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

מתוך: עליזה לביא (עורכת) תפילת נשים – פסיפס נשי של תפילות וסיפורים, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 45
להכרות עם תפילות נשים נוספות לחצו כאן