יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים

ברכת ההורים:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵיטִיב.

יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל,
יְבָרֶכֵךְ אֲדֹנָי וְיִשְׁמְרֶךְ, יָאֵר אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיִךְ וִיחֻנּךְ,
יִשָּׂא אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיִךְ וְיָשֵׂם לָך שָׁלוֹם.

וִיְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִתֵּן בְּלִבֵּךְ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ,
וְתִהְיֶה יִרְאַת הַשֵׁם עַל פָּנַיִך כָּל יָמַיִךְ שֶׁלֹּא תֶחֱטָאִי וּתְהִיֶ חֶשְׁקֵךְ בַּתוֹרָה וּבְמִצְוֹות,
עֵינֵיִךְ לְנוֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךְ יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְלִבֵּךְ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדַיִךְ יַעַסְקוּ בְּמִצְווֹת,
רַגְלַיִךְ יָרוּצוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וִיְהִי מְקוֹרֵךְ בָּרוּךְ.

ברכת הסבתות-רבות:
וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל (תהלים קכ"ח)
הָאֱלֹקים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק–הָאֱלֹקים הָרֹעֶה אֹתִי, מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. (בראשית מ"ח)
"כֹּה, אָמַר ה', שַׁבְתִּי אֶל-צִיּוֹן, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת, וְהַר-ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ. כֹּה אָמַר, ה' צְבָאוֹת, עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ, מֵרֹב יָמִים. רְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ, יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים, בִּרְחֹבֹתֶיהָ." (זכריה, ח')

ברכת האחים:
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

שבע ברכות:
יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּשַׂרָה, אֵם אומה מפוארה, מפיצת תורה ברבים וְרַעְיָה נֶאֱמָנָה שביתה פתוח לרווחה ואורחים הם בני ביתה.
יְהִי רָצוֹן שֶאֶמוּנָה וּנֶאֱמָנוּת, מְסִירוּת וְחירות המחשבה יִהְיוּ יְסוֹד חַיָּיִךְ.
יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּרִבְקָה, אֵשֶׁת הַחֶסֶד והמעשה שפעלה בגלוי ובסתר לכונן זרע ישר דרך.
יִהְיוּ נַא יַדָיִךְ וְלִבֵּך פְּתוּחִים תָּמִיד לְכֹל הברואים ודעותייך תושמענה בנחת ותבונה לאורך ימים.
יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּרָחֵל, מַשְׂאָת לֵב אֲהוּבָה וְאֵם אוֹהֶבֶת שמסירותה לעם ישראל לא ידעה גבולות ועד היום ממתינה היא על הדרך.
יְהִי רָצוֹן שְׁתִּימַלְאִי אַהֲבָה לְכֹל נֶפֶשׁ וּלְכֹל בְּרִיאָה, ותראי בשוב עם ישראל לארצו ולמשכנו מתוך אהבה שמחה וטוב.
יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּלֵאָה, אם בנים מסורה, שאת חייה הקדישה לכינון שבטי-יה.
יְהִי רָצוֹן שְׁתִּזְכִּי לִבְנוֹת בַּיִת נֶאֱמָן, יְסוֹדוֹתָיו עַל אַדְנַי אֱמוּנָה וְתּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה.
יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּמִרְיָם, נְבִיאָה וּמַנְהִיגָה לְעַמָּהּ.
לְוַאי וְתַּשְׁכִּילִי לְהַשְׁמִיעַ אֵת קוֹלֵך הַמְיוּחָד לָךְ בְּסוּגִיוֹת שֶׁל כְּלָל כִּבְשֵׁאֵלוֹת שֶׁל פְּרָט, וּלְבַטֵא אֵת תְּכוּנוֹתַיִך הַסְגוּלִיוֹת בִּנְתִיבֵי הַלִּימוּד וּבְעוֹלָם הַמַעֲשֶׂה.
יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּאַבִיגָּיִל, רַבָּת תְּבוּנָה וְטוֹבַת עֵצָה, שְׁמָנְעַה אֵת דָּוִד מִלָבוֹא בְּדָמִּים יְהִי רָצוֹן שְׁתְּתָכְּנִי אַת חַיָּיִך בְּעֵצָה טוֹבָה וּבְּרֹב תְּבוּנָה, וְהַאֶמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהַבִי.
יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּאֵסְתֵּר בַּת אַבִיחַיִל, מַלְכָּה לַגּוֹיִם וּמוֹשִׁיעָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכַּרְכָה אֵת גּוֹרָלָה בְּגוֹרָל עַמָּהּ וְאֱ-לֹהֶיהָ, שֶׁשָׂמָה אֵת נַפְשָה בְּכַפָּה וְהַחֲרֵשׁ לֹא הֶחֱרִישָׁה, שֶׁבְּחֹכְמָה וּבְאוֹמֶץ-לֵב הֵבִיאָה תְּשׁוּעָה לַיְּהוּדִים, וּמַפָּלָה לִמְבַקְשֵי נַפְשָׁם תְּהֵא דַּעֲתֵּךְ מְעוֹרֶבֶת תַּמִיד עִם הַבְּרִיוֹת – כּוֹאֶבֶת אֵת כְּאֵבָם וּשְׂמֵחָה בְּשִׂמְחַתָּם וּתְּהֵא נַפְשֵׁךְ קְשוּרָה תַּדִיר בְּגוֹרָל עַמֵּךְ וּבְתִּקְוָתוֹ.

הקהל:
"אחותנו, את היי לאלפי רבבה"

פורסם באתר קולך