זוֹ הַקְּטַנָּה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה

מנהל.ת הטקס מברכ.ת:

מִי שֶׁבֵּרַךְ אִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וּמִרְיָם הַנְּבִיאָה וַאֲבִיגַיִל וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַּת אֲבִיחַיִל, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל … בַּת … בְּמַזָּל טוֹב וּבְשָׁעַת בְּרָכָה, וִיגַדְּלָהּ בִּבְרִיאוּת שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, וְיִזְכֶּה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ וּבְחֻפָּתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂי יָדֶיהָ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשָּׁרוֹן. יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵאת חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמָּהּ בִּפְרִי בִטְנָהּ. [שֵׁם הַיַּלְדָּה] זוֹ הַקְּטַנָּה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה. כְּשֵׁם שֶׁהִגִּיעָה לְזִבְדָּהּ כֵּן תִּזְכּוּ לַהֲבִיאָהּ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלוֹם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵן יְהִי רָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. [אָמֵן]

מתוך טקס זבד הבת, בסידור ואני תפילתי – סידור ישראלי, עמ' 55 התנועה המסורתית בישראל