תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה

הקהל כולו קורא בקול:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ,  וְאַל-תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. בְּנִי, אִם-תִּקַּח אֲמָרָי,  וּמִצְו‍ֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ,

לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ,  תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה. כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא,  לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ.

אִם-תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף,  וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה. שְׁמַע בְּנִי, וְקַח אֲמָרָי,  וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים.

בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ,  הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי-יֹשֶׁר. בְּלֶכְתְּךָ לֹא-יֵצַר צַעֲדֶךָ,  וְאִם-תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.

אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה,  וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר-כָּסֶף,  וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ.

יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, וְכָל-חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ-בָהּ. אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד.

דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם,  וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ,  וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

תודה לרב מני גל על איסוף הפסוקים יחד