מלוא כף נחת

מִי שֶׁבֵּרַך אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
אִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה,
הוּא יְבָרך אֶת חתן הַמִּצְווֹת [שם הנער]
שֶׁהִגִּיע לְמִצְווֹת וְעָלה לַתּוֹרָה,
לִכְבוֹד הַמָּקוֹם, וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה, וְלִכְבוֹד _____
לתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה עַל כָּל הַטּוֹבָה שֶׁגָּמַל ה' עִמָּו.
יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל אוֹהֲביו יִרְאוּ מִמֶּנו מְלא כַף נַחַת, גַּאֲוָה וְשִׂמְחָה וְשֶׁיגְדַּל לִהְיוֹת בּן נֶאֱמָן לְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל, לְעַם יִשְׂרָאֵל וְלִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל ומקוֹר בְּרָכָה לַנו ולעולם כֻּלָּו.
כְּשֵׁם שהגיע לְמִצְווֹת כֵּן יזְכֶּה לְהַגִּיעַ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלוֹם לְחֻפָּה [לאהבה] וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וִימָלֵא ה' מִשְׁאֲלוֹת לִבּו לְטוֹבָה.
וְכֵן יְהִי רָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן.