באהבה

אין אנו קיימים אך ורק כדי לשמור מסורת אבות.
או פלאי טבע, זכרונות ילדות או חפצי קודש.
פן יהיו חיינו למוזיאון פולחן.
העולם איננו מוזיאון.
גם הטבע איננו מוזיאון.
גם התרבות איננה מוזיאון.
מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב ולהרחיק,
לשנות ולהטביע את חותמינו אנו.
גע באבן, גע בחי, גע בזולת, בתנאי אחד – באהבה.
ארץ ישראל אינה המוזיאון של אלוהים.
שום מקום אינו מוזיאון של אלוהים.
שום זולת ושום חפץ דומם אינו אובייקט של פולחן,
מותר לגעת ומותר לשנות.
כל עוד אתה עצמך מוכן, להשתנות ושיגעו בך
התנאי הוא באהבה.

מתוך המאמר: "אהבת הארץ: נגד שמירת הטבע".
תודה לתדהר גוטמן על הרעיון להשתמש בטקסט זה