אוֹחִילָה לָאֵל בִּתְפִלָּה

אוֹחִילָה לָאֵל בִּתְפִלָּה וּתְחִנָּה
טוֹב אֲיַחֵל מִשּׁוֹכֵן מְעוֹנָה
לִבְנִי אֲאַחֵל בְּפֶתַח שָׁנָה
בְּרָכָה יִשָּׂא מֵחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה

מִקֶּדֶם בְּתִשְׁרֵי נִפְקְדוּ אִמָּהוֹת
תָּשׁוּר וְתִפְקֹד בֶּן נִכְנַס לְמִצְווֹת
מַיִם בְּחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִים לְהִקָּווֹת
תְּפִלּוֹתָיו תַּעֲנֶה מִשְׁאָלוֹת וְתִקְווֹת

בִּרְכַּת נֵר בְּבֵית-אִישׁ כִּסְלֵו יָבִיא
וּבְאוֹר יְבֹרַךְ חֶמְדַּת לְבָבִי
בְּטֵבֵת יַעַל זֵכֶר חִדֵּשׁ בְּרִית אָבִי
לִשְׁמֹר מִצְווֹתֶיךָ יָרוּץ בְּנִי כַּצְּבִי

יַצְמִיחַ אִילָן בִּשְׁבָט פֵּרוֹתָיו
יִהְיוּ כְּמוֹתוֹ כָּל נְטִיעוֹתָיו
יַרְבֶּה כְּאַדָּר בִּרְכַּת שִׂמְחוֹתָיו
יְהַדֵּר יְקַבֵּל תּוֹרָה כָּל שְׁנוֹתָיו

שְׁאָל בֶּן בְּנִיסָן וְנָגִיד גְּאוּלָּה
בֶּן חוֹרִין יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּגִילָה
אִייָר תִּגְאַל אֶרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ
וּתְהִי דַּרְכּוֹ בָּאָרֶץ סְלוּלָה

רָז תּוֹרַת חַיִּים בְּסִיוָן לְהִתְבּוֹנֵן
חַיִּים חֵן וָחֶסֶד לִבְנִי תְּחוֹנֵן
תַּמּוּז צָרַת עִיר תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן
יִבְנֶה אֶת בֵּיתוֹ אָז בְּשִׁיר יְרַנֵּן

אָב מְנַחֵם בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִים
תְּנַחֵם וְתָסִיר כָּל מִכְשׁוֹלִים
רַחֲמֶיךָ בֶּאֱלוּל כִּי לֹא נִנְעָלִים
יִפָּתְחוּ בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי נַעֲלִים

לְפָנֶיךָ שָׁנָה בְּשָׁנָה בִּרְעָדָה
זְקֵנִים וִילָדִים בְּעָרֵי יְהוּדָה
בַּתּוֹרָה יְבָרְכוּ יַעֲלוּ לִכְבוֹדָהּ
וְנָשִׁיר לה' שִׁיר תּוֹדָה

לכבוד בר המצווה של בני יהודה נ"י, שבת 'שובה' פרשת 'וילך' ו' תשרי. תמר מאיר, גבעת שמואל, תשע"ט.
בני יהודה נולד סמוך לראש השנה, ולכבודו כתבתי את הפיוט הזה, המבוסס על חודשי השנה.

ביאורים ומקורות:
5-9: "בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה" (ר"ה י ע"ב); במרחשון שואלין את הגשמים (משנה תענית א ג); "מצות חנוכה נר איש וביתו" (שבת כא ע"ב).
10-14: "עלה טבת זכות עזרא" (אסת"ר ז יא) חידוש הברית: נחמיה ט; "בשבט ראש השנה לאילן" (משנה ר"ה א א); "אילן אילן במה אברכך?… שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך" (תענית ה ע"ב).
15-19: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט ע"א); "הדור קבלוה בימי אחשורוש" (שבת פח ע"א); "והגדת לבנך… והיה כי ישאלך בנך…" (שמות יג); "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות ו ב); "והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח" (יחזקאל לד: כז).
20-24: "בשבעה עשר בתמוז… והובקעה העיר" (משנה תענית ד ו).
25-29: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין" (משנה תענית ד ח); "שערי רחמים אינם ננעלים לעולם" (מדרש תהלים ד); "פתחו לי שערי צדק… זה השער לה' צדיקים יבואו בו" (תהלים קיח).

***

לאתר של המחברת לחצו כאן
הפיוט פורסם במגזין גלויה